דרשה ארוכה בכתב ידו של מרן הבן איש חי בענין תיקון התשובה ביום הכפורים, ומעלת גידול הזקן. נכתבה על ידו לקראת יום הכפורים - 6 עמודים בכתב יד קדשו שלא נדפסו מעולם! ידועה דעתו של מרן שנתפרסמה מאד שאין לאדם לגעת בזקן כלל וכלל, ופעמים רבות היה נוהג לדבר בגודל הענין של גידול הזקן, ובפרט אדם שזקנו מלא ביותר שהוא מעלה גדולה מאד. (כפי הידוע והנראה בתמונתו המפורסמת שזקנו של מרן הבא"ח עצמו היה מלא באופן יוצא מן הכלל). בדרשה שלפנינו מגלה מרן את סוד וענין גידול הזקן. מרן מבאר כי בגוף האדם ישנן שערות שאין בהם מעלה כלל ואדרבא מאוסים הם לפני הקב"ה כביכול, כגון שערות הראש שאין לגדל אותם יותר מדי, והסיבה לכך מפני שהם מ'מותרות הגוף' בחלקו הנמוך של האדם, אולם יש שערות שאע"פ שהם ממותרות הגוף, מ"מ הם חשובים וחביבים לפני הקב"ה ואלו שערות הזקן, והסיבה לכך מפני שהם אינם באים לאדם מיד עם לידתו, אלא באים לו בימים שבו הוא מתחיל לקבל את החכמה, והם ימי הבחרות המובחרים, ולכן שערות אלו אע"פ שהם ממותרות הגוף אפי' הכי הם חשובים לפני הקב"ה, ולכן אין לגלחם כלל. ומביא משל לדבר כיצד אותו הדבר בזמן אחד נחשב רצוי לפני ה' ובזמן אחר מאוס, כגון התענוגים בימי החול אשר הם מאוסים לפני הקב"ה ואילו בשבתות וימים טובים הם חשובים לפני הקב"ה, ולענג הימים טובים למצווה יחשב. את הפירוש הנ"ל מרן פותח במלים ב'יראה לבאר' שמשמע שזהו גילוי הסוד שמגלה הבן איש חי עצמו, ולא מופיע בזוהר או בספרי הקבלה קודם לכן, מה שמעצים עוד יותר את הגילוי הנפלא. רבי יוסף חיים מבגדד בעל ה'בן איש חי' [תקצ"ג-תרס"ט 1833-1909], גדול חכמי עירו וארצו, תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו וצדקתו. כל רבני ודייני בגדד נכנעו למוצא שפתיו, מנהיגה הבלתי מעורער של יהדות בבל כולה. 'חד בדרא' בנגלה ובנסתר וגדלותו נתפרסמה בכל רחבי תבל. בשנת תרכ"ט בנסיעתו לארץ ישראל נתגלה אליו מלאך מן השמים וגילהו כי נשמתו שרשה בנשמת בניהו בן יהוידע ועל שם כך קרא שמות לרבים מחיבוריו: 'בין איש חי', 'בן איש חיל', 'רב פעלים', 'בן יהוידע' ועוד. [6] עמודים. שלשה דפים כתובים משני צדיהם. קרע קל משוקם בנייר דבק באחד הדפים.
תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
