הגדה של פסח שנכתבה במחנה הריכוז ברגן בלזן בידי רבי יקותיאל יעקב נויבואר הי"ד אשר נספה במחנה. תקציר ההגדה נכתב בעיפרון בעמודים האחרונים של לוח כיס גרמני עם נוסח התפילה המיוחדת שנהגו לומר במחנה ברגן בלזן לפני אכילת חמץ בפסח בשל פיקוח נפש. ברגן בלזן, 1944. פריט בעל חשיבות היסטורית עליונה המעיד על הדרך בה שמרו היהודים את המצוות ותעצומות הנפש היהודית גם בתופת הנאצית.
לוח כיס מפורט שיצא בברלין לשנת 1937 הכולל שנתון של אותה שנה, פרסומות רבות לבתי עסק בברלין, וכן איורים של סמלי צבא נאצים של הוורמאכט הגרמני. בסוף הלוח בעמודים הריקים מופיע תקציר של סדר הגדה של פסח בעיפרון בכתב ידו של רבי יקותיאל יעקב נויבואר. בעמוד שלפני סדר ההגדה נכתב: "פסח ברגן בלזן 1944 "Jakob Neubauer", איור של שלד, ודמות יהודית, ולאחריו מופיע באותיות מנוקדות תקציר הגדה של פסח בכתב ידו - סדר ההגדה, איור של קערת ליל הסדר, הא לחמא עניא, מה נשתנה, כנגד ארבעה בנים, והיא שעמדה, ולבסוף נוסח מיוחד לפני אכילת חמץ שהיו נוהגים לומר במחנה ברגן בלזן (ראה להלן):
"לפני אכילת חמץ יאמר בכונת הלב: אבינו שבשמים הנה גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ולחג את חג הפסח באכילת מצה ובשמירת איסור חמץ, אך על זאת דאבה לבנו שהשעבוד מעכב אותנו, ואנחנו נמצאים בסכנת נפשות הננו מוכנים ומזומנים לקיים מצותיך וחי בהם (ולא שימות בהם) וליזהר מאזהרתך השמר לך ושמור נפשך מאד, על כן תפלתנו לך שתחיינו ותקימנו ותגאלנו במהרה לשמור חוקיך ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם, אמן".
כידוע בחג הפסח במחנה ברגן בלזן אשר חל בשנים 1943 ו 1944 לא נמנעו האסירים מאכילת לחם בשל הפיקוח נפש בו היו נתונים - חוסר היכולת להכין מצות, והרעב הקשה. (בשנת 1945 האסירים היהודים זכו לאכול מצות בפסח בזכות אחד מאסירי המחנה אשר עבד בבית חרושת למצות. באותה שנה גם הילדים סייעו בהכנת המצות, הם חוררו את המצות בעזרת מסמרים). את הנוסח המיוחד לפני אכילת חמץ בפסח כתב אסיר המחנה הרב יששכר-ברנרד דוידס, והאסיר שמעון דסברג הפיץ אותו בין האסירים במחנה. נוסח זהה לתפילה שלפנינו, אשר נכתב על גבי פיסת נייר במחנה ברגן בלזן מופיע במוזיאון בית לוחמי הגיטאות. בספר "יסופר לדור" מתאר אסיר המחנה יונה עמנואל כי רבני המחנה פסקו פה אחד כי יש לאכול חמץ בפסח משום "וחי בהם", והעתקים מעטים של התפילה פוזרו בין חברי המחנה. וראה גם בספר "עדים דוממים סיפורם של חפצים מאוספי יד ושם" הוצאת יד ושם 2014, עמ' 51 - שם מופיע נוסח הזהה לתפילה על אכילת חמץ שלפנינו, וכן הסיפור אודות משפחת דסברג אשר הפיצה את התפילה בין אסירי המחנה.
רבי ד"ר יקותיאל יעקב נויבואר [תרנ"ה - תש"ה 1895-1945] מורה בבית המדרש למורים בווירצבורג שבמחוז בוואריה בגרמניה, שייסד הרב יצחק דב במברגר, ורקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם שבהולנד נספה בברגן-בלזן. אביו השתייך לחסידות בעלז ואף היה פעיל ציוני. רבי יקותיאל היה הבכור בין תשעה ילדים ואח לשמונה אחיות. הוא הוסמך לרבנות בגיל 18 מאת גדולי גליציה, הרב אליהו בומבאך, ראב"ד אושפיצין והרב שבתאי הכהן רפפורט, ראב"ד קרקוב, שניהם נספו בשואה. לאחר נישואיו נשאר בעיר לייפציג ולמד באוניברסיטת לייפציג בעיקר תורת המשפטים. נויבואר השלים תואר שלישי בהצטיינות בגיל 23 וחבר בשנת 1918 עבודת דוקטורט בגרמנית בשם "תולדות דיני הנישואין במקרא ובתלמוד". פרסום עבודה זו, של המלומד צעיר בן העשרים ושלוש, עשה רושם כביר בעולם המחקר וזכה לבקורת חיובית ביותר בעיתונות המקצועית. בשנת תרפ"ג (1923) שימש כמרצה בבית המדרש למורים בווירצבורג, היה שם מהמרצים הבולטים והשפיע רבות על תלמידיו שהגיעו מישיבות נודעות, מבתי מדרש לרבנים ומאוניברסיטאות. יכולותיו בהוראה ואישיותו הקורנת התפרסמו ברבים וכאשר התפנתה בשנת 1930 משרת רקטור בית המדרש לרבנים באמסטרדם הוצע לו תפקיד זה. רק עם התגברות האנטישמיות בגרמניה בתרצ"ג (1933) הסכים נויבואר לקבל את המשרה באמסטרדם, ובגינה דחה משרת מרצה באוניברסיטה העברית. בין תלמידיו הרבים: הרב אהרן שוסטר, ראב"ד אמסטרדם, ופרופ' בנימין דה פריס. מחקריו עסקו גם בחקר המקרא, אך בעיקר עסק בחקר התלמוד, חקר ההלכה והמשפט העברי מתוך מבט רחב עם הקשרים למקצועות היהדות השונים, כמו היסטוריה ואגדה.
מעט ידוע על קורות הרב ד"ר נויבואר בשואה. ישנן ידיעות על כך שבתש"א (1941) נשאל בעניין גט על תנאי, נושא שהעסיק רבים עקב חוסר הוודאות בשנים ההן. בזמן פלישת הנאצים להולנד בב' באייר ת"ש (10 במאי 1940), התגורר באמשטרדם וממנה גורש לברגן-בלזן יחד עם אשתו, רצי ובן הזקונים, יהושע. נפטר בברגן-בלזן בח' ניסן תש"ה (22 במרץ 1945) סמוך לשחרור המחנה על ידי בעלות הברית.
לא מצאנו כתב יד אחר של הרב נויבואר לשם השוואה, זיהוי הכותב ככתב ידו נעשה על פי חתימת שמו בראש ההגדה, יתכן בהחלט שנכתב על ידי אסיר אחר במחנה עבור הרב נויבואר, ולבקשתו.
לוח: 9 ס"מ. 102 [10] עמ'. מצב טוב - טוב מאד.
