"ב"ה יום ט"ז לח' אדר ב' תש"ג שנחאי" [1943] מכתב משנחאי בעיצומה של השואה, מאת הגאונים רבי אברהם קפלינסקי אב"ד סייניסק ורבי שמואל דוד לרשבצ'יק. במכתבם פונים הגאונים לרש"ש לוין גאב"ד טנסין, בהודאה על סכום הכסף שנשלח אליהם לשנחאי אשר הועיל לשבעים ושבע משפחות ויותר, ביניהן משפחת האדמו"ר מאמשינוב ורבנים נוספים, ומתארים את המצב הקשה: "... מצבנו האיום... היוקר מתאמר משעה לשעה, ומצב הבריאות מתמוטט ומתרופף מהלחץ והרעבון ששורר אצלנו בהתאם עם מצב נורא כזה הוא ממש פיקוח נפש במלוא מובן המלה" , ומבקשים סיוע דחוף להקל על גולי פולין וליטא הפליטים. בשולי המכתב חתימות הרבנים הנ"ל.
כמו באירופה, גם בשנחאי הפליטים היהודים חיו בפחד מתמיד תחת השלטון של משתפי הפעולה עם הנאצים, והחשש היה שהנעשה באירופה הכבושה יקרה גם בסין שתחת הכיבוש היפני. חששם גבר, כאשר החליט השלטון היפני לרכז בגטו את כל הפליטים שהגיעו אל העיר. על אף דרישת הנאצים, היפנים לא הסגירו לידיהם את היהודים, אבל עוני מחפיר ורעב מתמיד היו מנת חלקם של הפליטים, וכספי התמיכה שנשלחו אליהם בדרכים נפתלות הם אלו שקיימו למעשה את הגולים באותה עת. רבי מאיר אשכנזי, רבה של שנגחאי בשנים 1926-1949, סיפר כי בשעה שהגיעו לשנחאי למעלה מ 1000 פליטים יהודים מפולין למעלה ממחציתם רבנים ובחורי ישיבה ובהשפעת בני הישיבות מיר, ליבאוויטש ו"חכמי לובלין" נשתנה לחלוטין פרצופו של היישוב היהודי בשנחאי, וכל זה לא יכול היה להעשות ללא כספי התמיכה שהגיעו מכמה ארצות בסודיות מוחלטת, אשר אפשר את קיומם של החיים הגשמיים והרוחניים כאחד.
[1] דף נייר מכתבים רשמי של 'אחוד הרבנים והכוללים גולי פולין וליטא בשנגהאי'. 28x22 ס"מ. קרע חסר משמאל ללא פגיעת טקסט. מצב כללי טוב.
