שני מכתבים מאת האדמו"ר מקרטשניף על גבי שני צידיו של דף אחד.
* מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מיום כ"ו אלול תשכ"ו לידידו 'שלום יודא בן אסתר גראס'. המכתב פותח בברכות: 'שלמא רבא מן שמי' חינא וחסדא וחיי אריכא ומזונא רוויחא ורחמי שמיא יקרב ויסגי ... ותצליח בכל דרכך". לאחר ענין אישי הקשור בשליחות מסוימת של אותו 'שלום יודא' מתאר האדמו"ר את מצבה של הישיבה מבחינה רוחנית: "המצב של הישיבה ברוחניות ב"ה אין לשער לומדים בלי עין הרע יומם ולילה ממש, והשבתים הקדושים גם השולחנות הדביקות והתלהבות ממש של הבחורים בליל שב"ק בלי לתאר..." אך, מאידך הוא כותב על מצבה הכלכלי הקשה של הישיבה: "המצב כספי נורא ואיום, היום לא היה ממש מה לאכול... אין לתאר השבירת לב שלי ירחם ה' עד מהרה ויצילנו מפיזור הנפש ויתרחב הכל לטובה ולברכה ולהרחבה" וחותם שמו : "צבי הירש" . בחלקו העליון של הדף הוסיף האדמו"ר כמה שורות אודות בחור שכותב על עצמו שהוא בן בית אצלו, ואינו יודע מי הוא.
* המכתב השני נכתב בידי האדמו"ר בגב המכתב הנ"ל [לא חתום], אף הוא בחודש אלול תשכ"ו, ועוסק בצורת הטלית, העטרה והפתילים.
כ"ק אדמו"ר רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף-סיגעט - 'רבי הירשלה' [תר"פ-תשס"ו, 1920-2006]. מילדותו היה ידוע כילד מחונן, נשלח בגיל 9 להתגדל בחצר זקינו בסיגעט שם למד עמו עד בר המצווה. לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב שם כונה בהערצה 'העובד'. בזמן השואה נלקח למחנה ההשמדה אושוויץ. לאחר השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, שם למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, כשהוא עורך טישים בעודו בחור. האדמו"ר קבע משכנו בקריית אתא והקים בה קריה בשם שיכון סיגעט ומקים חסידות קרעטשניף-סיגוט בארץ ובעולם.
[2] עמ'. 22x12 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.
