גיליון השבועון DIE WOCHE הגרמני מיום 24 ביולי 1940. על גבי הכריכה נשר מאיים מרחף מעל ארמון וסטמינסטר בלונדון, והכותרת: Der deutsch Adler uber London - "הנשר הגרמני מעל לונדון" - כתבות אנטישמיות על הקשר ה"יהודי - אנגלי" ותצלומים מניפולטיבים של יהודי ארץ ישראל "השולטים בחסות הממלכה הבריטית".
גיליון התקפה על האימפריה הבריטית ועל היהודים בני בריתה במטרה להצדיק את ההתקפה האווירית המאסיבית של גרמניה הנאצית על ערי הממלכה הבריטית שהחלה באותו החודש. העיתון פותח בהתקפה כוללת על כל מה שבריטניה מייצגת - את העיתונות הבריטית הוא מאשים ביצירת תעמולה שקרית נגד גרמניה, מופיעה כתבה ארוכה המתארת את העוולות ההיסטוריות של אנגליה כלפי עמים אחרים החל ממלחמת הבורים. הכותב מאשים את אנגליה בשאיפות אימפריאליות על חשבון העמים הנכבשים. הכתבה מלווה בדברים נגד וינסטון צ'רציל ומהצד השני תצלום של הרמן גרינג "הערובה לעליונות הבלתי ניתנת לערעור של גרמניה באוויר". בהמשך, מופיעה כתבה אנטישמית נרחבת מלווה בתצלומי יהודים תחת הכותרת: "תכשיט יהודי חדש בכתר האנגלי" הקושרת את היהודים בעוולות אנגליה. הכותב מציג את "הציונות" ואת ראשיה כבעלי הברית החדשים של צ'רצ'יל. הוא טוען כי אנגליה הבטיחה ליהודים את "מדינת יהודה" בארץ ישראל "ליהודים בלבד" בתמורה לכך שהיהודים יעזרו לצ'רצ'יל להשיג ניצחון סופי במלחמה. הכתב רומז למטרה הסופית של הנאצים לחסל הן את האנגלים והן את היהודים: "עוד מעט תתחיל הדרמה הרצינית, ואז יתברר שלא רק צ'רצ'יל אלא גם הציונים יתבדו". בכתבה זו מופיעים כמה תצלומים של יהודים וכיתובים אנטישמים נילווים. באחד התצלומים נראים יהודים מבוגרים יושבים על ספסל והכיתוב: "באמצעות הצהרת בלפור ב 1917 התחייבה אנגליה לבנות "בית לאומי" ליהודים בארץ ישראל. עברים רבים שפעלו בזמן התעשרו באמצעות רבית קרקע. כעת אנגליה מצפה לתודה...". מופיעים תצלומים נוספים של בתי עסק יהודים שעורכים מכירת חיסול לקראת עלייה לארץ ישראל, לצד תיאורים אנטישמים על שיתוף הפעולה שבין היהודים לאנגלים, ועל כך שערביי ארץ ישראל איבדו את הארץ ליהודים בזכות התמיכה הבריטית. הערבים כביכול סובלים כתוצאה מהברית היהודית-בריטית. בכתבה זו מופיע תצלום של ערביי ארץ ישראל והכיתוב האנטישמי: "מימין: חסרי הזכויות. כיום רק 11 אחוז מאדמת פלשתינה עדיין בבעלות ערבים. יותר מ 20,000 חקלאים וחוכרים ותיקים גורשו מאדמתם על ידי ריבית יהודית והמדיניות הפרו יהודית של ממשל המנדט הבריטי. כעת אמורים "להעביר" את האחרונים". עוד מופיע בכתבה זו תצלום של קו הצינור בארץ ישראל וכיתוב אנטישמי כי אנגליה הפרה את הבטחתה לערבים לשמחתם של היהודים.
כתבות נוספות בגיליון עוסקות בעליונות הצבאית של הצבא הנאצי בחזיתות השונות תוך הערצה עיוורת לגרמניה הנאצית ולכל מה שהיא מייצגת. הכתבות בגיליון מלוות בתצלומים של החיילים הגרמנים רוכבים על סוסיהם בברלין לעיניהם המעריצות של ההמון הגרמני. עוד מדווח העיתון על הצלחתם ההירואית של החיילים הגרמנים בקרבות בנרוויק, גם כתבה זו מלאה בתצלומים בהם נראים ההמון הגרמני בהערצה עיוורת לחיילים הגרמנים. כתבות נוספות עוסקות באשה הגרמניה המושלמת, באמנות גרמנית "טהורה", ועוד.
בחודש בו הודפס הגיליון התרחש הקרב על בריטניה - מערכה אווירית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני, לבין חיל האוויר המלכותי הבריטי. המערכה התחוללה בחודשי הקיץ והסתיו של שנת 1940. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה התחוללה מערכה צבאית בצורה בלעדית בזירה האווירית, והייתה זו מערכת ההפצצות האוויריות הכבדה ביותר עד אז. השלב הראשון בקרב על בריטניה החל בתחילת חודש יולי, והקרבות הקשים נמשכו עד סוף אוגוסט, ובספטמבר הותקפה לונדון. אנגליה נחלה הצלחה היסטורית כאשר הטייסת הקטנה שלה יחסית לזו של הגרמנים הצליחה להדוף את ההתקפה. הקרב על בריטניה בעולם המערבי נתפס כהישג הרואי של מעט טייסים אמיצים שהגנו על החופש נגד נחילים של נתיני עריץ רשע.
Die Woche ("השבוע") היה עיתון שבועי מאויר שפורסם בברלין בין השנים 1899 ל-1944. בשנות רפובליקת ווימאר העיתון קידם את תדמיתו של פול פון הינדנבורג כאיש צבא וכאזרח. עם עליית הנאצים לשלטון הם השתלטו על השבועון, ובמשך שנות הרייך השלישי הוא היה לשופרה של התנועה הנאצית בגרמניה, דרכו העבירו מסרים גזעניים ואנטישמים לצד כתבות הערצה לפיהרר ולהנהגה הנאצית, לצבא הגרמני, והופיעו בו דרך קבע מסרים אנטישמים.
37 עמ'. 33 ס"מ. גיליון שלם. קרעים וחוסרים קלים בחלקו התחתון של דף השער. מצב כללי טוב.
