וולטר צדק - אוסף תצלומים נדירים מלווית חיים נחמן ביאליק ומטקס הקבורה

אוסף נדיר של 22 תצלומים אשר צילם וולטר צדק המתעדים את הבאת ארונו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק לקבורה ואת טקס האשכבה שהתקיים ביום קבורתו באהל שם - 16 ביולי 1934 (שנים עשר יום לאחר פטירתו באוסטריה). בנוסף, מופיע כרטיס כניסה נדיר לתהלוכת הלוויה (כרטיס מס' 5, שורה מס' 278). באוסף, תצלומים נדירים של האניה 'איטליה' הנושאת את ארונו של ביאליק בדרכה לנמל יפו ואנשי משמר הכבוד אשר ליוו את הארון בהגיעו מקפריסין, צעירים אל מול מודעות הענק המודיעות על פטירת ביאליק והלוויה, ארונו של ביאליק ברחובות תל אביב בדרכו ל'אהל שם' - מפעל טיפוחיו של ביאליק עצמו (שם הנהיג וניהל ביאליק ערבי קבלת שבת מדי שבוע), הקהל הרחב מגיע בכניסתו ל'אהל שם' אשר נפתח לציבור החל משעה 9:00 בבוקר, באחד התצלומים שנתפרסם מאד במשך השנים, מופיעה קבוצת בני נוער - 'משמר הכבוד' (במכנסיים קצרים, גרביים ארוכות, וכובעים אוסטרליים) בתוך אהל שם לצד ארונו של ביאליק כשעל גביו מנורה, והכתובת: "ושירת חייו באמצע נפסקה..." - על פי הנכתב באחד משיריו של ביאליק: "אחרי מותי ספדו לי ככה; היה איש וראו איננו עוד; ... ושירת חייו באמצע נפסקה" - התצלום עצמו נעשה בצורה אמנותית וטושטש לחלקי שברים בכוונה על מנת להמחיש את השברון בפטירתו של ביאליק. כמו"כ מופיעים תצלומים של הארון בדרכו מ'אהל שם' לבית ביאליק מלווה בהמוני העם, וכן מספר תצלומים של ההמונים מלווים את הארון מזוויות שונות. באחד התצלומים בבית העלמין 'טרומפלדור' בו נטמן ביאליק לצדם של אחד העם מימין וחיים ארלוזרוב משמאל נראית מאניה רעייתו של ביאליק. היישוב העברי נסחף כולו אל דרכו האחרונה של "פאר ישראל" חיים נחמן ביאליק. בנאים וקונסולים, משוררים וכבאים, המתינו תריסר ימים ללוות את ארונו של המשורר הלאומי, שנפטר בווינה לאחר שעבר ניתוח פשוט לכאורה להוצאת אבנים בכליות. משלחת מן היישוב יצאה לקפריסין וליוותה את ארונו משם. 12 ימים עברו מאז מותו המפתיע ועד להבאתו לקבורה. המוות של ביאליק תפס את היישוב "לא מוכן". ביאליק עצמו ביקש פעם כי אם ימות בגולה אסור שתובא גופתו לארץ ישראל במטוס, ולבקשתו הובאה גופתו באניה אשר נשאה את השם "איטליה". ב-16 ביולי 1934 עגן ארונו של ביאליק בנמל יפו, והלוויתו המפוארת החלה בהשתתפות למעלה מ 100,000 בני אדם (אם הערכה זו נכונה הרי היה זה כשליש מתושבי ישראל באותה העת) . מנמל יפו נלקח הארון במכונית ל'אהל שם' שם עברו על פניו רבבות אשר "הצמידו אליו את מבטם הכאוב מתוך חרדת קודש. עיני הרבים זלגו דמעות נשמעה יבבה חרישית" (מתוך דיווח בעיתון "'דבר"). בלוויה עצמה מרבית הקהל לא הורשה להתקרב לארונו, והוגדרו שלשה מעגלי ליווי. באותו היום ה 16 ביולי 1934 דיווחו העיתונים גם על אזכרה ליום השנה השלושים למותו של תיאודור הרצל שנערכה בברלין, ומאז במשך שנים נהגו לציין במשותף את אזכרותיהם של השניים. הצלם וולטר צאדק [1900-1992]: יליד ברלין. עם עליית הנאצים לשלטון נעצר, אך הצליח להשתחרר בערבות וברח להולנד. בעזרת אחותו שגרה בארץ ישראל הצליח להשיג אשרת כניסה ועלה ב 1933. צאדק החל לצלם את היישוב המתפתח בארץ ישראל ללא כל הכשרה פורמלית בצילום. בשנים 1934-1948 פעל כצלם עיתונות עצמאי והשתמש בעיקר במצלמת לייקה. במאי 1939 הקים בתל אביב את התאחדות הצלמים המקצועיים בארץ ישראל שהיו חברים בה מיטב הצלמים בארץ ישראל - רובם יוצאי גרמניה ומרכז אירופה. תצלומיו של צאדק מתאפיינים בקומפוזיציות נקיות, משחקי אור וצל ובימוי ברוח '"הצילום החדש" שרווח בקרב צלמי ארץ ישראל בשנות ה־30 וה־40. לסרטון של טקס הלוויה (בו ניתן להשוות לרבים מן התצלומים המופיעים בזה) ראה כאן [22] תצלומים בסה"כ + כרטיס כניסה ללווית ביאליק. התצלומים חתומים מאחור בחתימת ידה של אשתו של צדק. גדלים שונים: ששה תצלומים בגודל: 23x17 ס"מ. שמונה תצלומים בגודל ממוצע: 18x12 ס"מ. והיתר קטנים יותר. מצב כללי טוב מאד.