Schlag nach über den Nahen Osten 1941 - הכר את המזרח התיכון - חוברת מסווגת אשר נועדה ל'מחלקה הפנימית' של הפיקוד העליון של הכוחות המזויינים של הוורמאכט הגרמני (Tornisterschrift des Oberkommandos der Wehrmacht. Abt. Inland), לקראת התארגנותם לכיבוש ארץ ישראל והמזרח בעיצומה של מלחמת העולם השניה ב 1941. בראש הכריכה נכתב: Nur fuf den Gebrauch innerhalb der Wehrmacht - "לשימוש פנימי של חיילי הוורמאכט בלבד" וכן 'העבר הלאה'. / מפה צבעונית של המזרח התיכון, אשר צורפה לחוברת עם שער תואם לשער החוברת. גרמנית.
בחוברת אשר נועדה לשימושם של החיילים הגרמנים לקראת הגעת הכוחות למזרח התיכון, פרקים העוסקים במרקם האוכלוסין הפנימי של הארצות: ארץ ישראל, טורקיה, עירק, איראן, אפגניסטן, סוריה, עבר הירדן, ערב, מצרים ולוב. כולל תיאור גאוגרפי של כל ארץ וארץ - ההרים המרכזיים, נהרות ואגמים, גודל ואוכלוסיית הערים, חוקת המדינה, הכוחות מזוינים הדומיננטים, כלכלה, יצוא, תנועה, עיתונות, וכן סקירה היסטורית הכוללת רשימת שליטים ונשיאים.
בפרק העוסק בפלשתינה תיאור מפורט אודות המבנה הגיאוגרפי של ארץ ישראל מצפון לדרום, היחס המספרי בין יהודים לערבים, וכן פירוט של התפרסות ההתיישבות היהודית בישובים השונים וגידול הקרקע הארצישראלי לאזוריו השונים. כמו"כ נכתב אודות השלטון בארץ ישראל אשר נתון לנציב העליון הבריטי, הפקידות האנגלית, הצהרת בלפור ותוצאותיה ביחסי יהודים - ערבים, וכן ציון העובדה כי מספר היהודים בארץ ישראל הוכפל מאז מלחמת העולם הראשונה, עם רשימה מפורטת של מספר היהודים הגרים בערים הגדולות תל אביב, ירושלים, חיפה ואחרות. כמו"כ מצוין כי השלטון הבריטי עוין במיוחד את האוכלוסייה הערבית, ועוד.
בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם. הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בצרפת ובמושבותיה הייתה בידי משטר וישי הפרו-נאצי. בכך באו סוריה ולבנון תחת שלטון פרו-נאצי. הנחת העבודה של הבריטים הייתה שפלישה גרמנית לארץ ישראל מצפון היא אפשרות ריאלית. בקיץ 1940 החלו הבריטים להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה ולהכנת פעולות התנגדות לכובשים, אם תפול בידי האויב. בהמשך בשנת 1942, התקדם קורפוס אפריקה של הגנרל רומל בצפון אפריקה מזרחה וגבר החשש מפני נפילת תעלת סואץ. בשל חשש זה הגו הבריטים את תוכנית "המבצר האחרון" (Palestine final fortress). לשם יצירת קו הגנה באזורים ההרריים של צפון הארץ. עם התקדמות קורפוס אפריקה לכיוון תעלת סואץ השתררה ביישוב חרדה, ובהנהגת היישוב החלה להרקם תוכנית "מצדה על הכרמל" לריכוז כלל אנשי היישוב בהר הכרמל וסביבותיו לקרב הגנה הרואי ואולי סופי. תקופה זו בתולדות היישוב קיבלה את הכינוי "מאתיים ימי חרדה". לבסוף כידוע, לאור ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני והדיפת האויב מצפון אפריקה בנובמבר 1942 הוסר איום הכיבוש הנאצי מארץ ישראל.
[4], 39, [1] עמ'. 21 ס"מ. מפה: 64x48 ס"מ. מצב טוב מאד.
