חולצת עובד כפייה יהודי מיוון מסומנת בטלאי צהוב. יוון, 1943. ממצא נדיר ביותר משואת יהודי יוון.
חולצת עובד כפייה יהודי מיוון מסומנת בטלאי צהוב עם המספר 2489. החולצה היתה של יהודי מאזור הגטו היהודי שהוקם בידי הנאצים בסלוניקי הנקרא אייא פאראסקווי. (אחד משלושת האזורים של הגטו היהודי שהוקם בשנת 1943 - אייא פאראסקווי, רג'י-וארדאר וסביבותיה, ואזור הבארון הירש). על פי המידע שהצלחנו לדלות, הוא נשלח לעבודות כפייה במחצבה באזור לפאוקאריה באמצע שנת 1943, שם נרצח על ידי הנאצים כעבור כמה חודשי עבודה. את החולצה אספה אל ביתה תושבת מקומית לאחר מותו. שמו של עובד הכפייה הי"ד אשר היתה זו חולצתו ימסר לקונה.
סימון היהודים בטלאי צהוב הונהג ביוון בחודש פברואר 1943. לייצורו רותמו כמה וכמה צוותים של עובדי מחט, שעבדו ללא הפוגה. צורת הטלאי היתה מגן דוד וכל טלאי סומן במספר ונמסר לבעליו בצירוף תעודת זיהוי Personal-Ausweis. המספרים הנמוכים מ1- ועד 1000 נועדו לעובדי הקהילה, לחברי המועצה, לוועד העזרה הסוציאלית ולכל אלה שהגרמנים כפו עליהם להשתתף בהוצאה לפועל של חוקי הגזע. בערים שונות ביוון התהלכו שמועות שיהודים בעלי מספר נמוך ייהנו מזכויות מיוחדות. רבה הרשמי האחרון של יהדות סלוניקי לפני השואה וראש היודנראט בעיר צבי קורץ קיבל את המספר 1. בשטחה של יוון היהודים נתיני ספרד, איטליה, שווייץ, טורקיה ומדינות ניטראליות או ידידותיות אחרות, לא חויבו לשאת את אות הקלון.
הודות לפעילות מאומצת של הוועדות היהודיות המורכבות ממתנדבים, אשר צבי קורץ האיץ בהן לעבוד במרץ , נעשו כל ההכנות המוקדמות, כדי שעד ה- 25 בפברואר הטלאים הצהובים הממוספרים יהיו מוכנים . נתפרו מאה אלף כוכבים צהובים בקוטר של 10 סנטימטרים. 90,000 מהם סומנו במספרים. מתאריך זה ואילך כל יהודי נתין יוון, או נתין ארץ אויבת אחרת, מבן 5 שנה ומעלה, נתחייב לשאת את הטלאי הצהוב על בגדו - גם ברחוב וגם בבית. המשטרה הצבאית פיקחה על מילוי פקודות אלה, וכל שהפר אותן היה נשלח ללא דיחוי למחנה-ריכוז פאוולו מלא.
בחוזר מ- 17 בפברואר 1943 הגדיר פושע המלחמה הנאצי דיטר ויסליצני (מעוזריו של הבכירים של אדולף אייכמן, ויסליצני היה האחראי הראשי על שואת יהודי יוון) להציב סימן היכר יהודי על גבי הבניינים אשר בהם יהודים: בתים, חנויות, בתי-מלאכה, ומשרדים. לפי הפירוש של הצו הזה נחשבו יהודים, כאמור, כל חנות, כל בית- עסק - שבעליו, או לפחות אחד הבעלים או השותפים היו יהודים. חנויות כאלה נצטוו לתלות במקום בולט שלט בגרמנית וביוונית: "בית עסק יהודי". מ- 25 בפברואר ואילך סומנו -בפקודה - כל הבתים היהודיים בשלט מנייר לבן ועליו מגן-דוד.
נדיר ביותר. כמעט שלא שרדו טלאים צהובים ממוספרים מיוון וכל שכן שלא שרדו בגדי עובדי הכפייה היהודים (באוסף החפצים במוזאון יד ושם קיים טלאי צהוב יווני אחד ממוספר במספר 6520 של ז'אק לאון, כמו כן במוזאון היהודי ביוון קיים טלאי צהוב יווני שמספרו 18817, ככלל גם במוזאונים העוסקים בהנצחת השואה ברחבי העולם הטלאי היווני הינו נדיר ביותר).
קרעים רבים בחולצה: הצד הימני של החולצה קרוע לגמרי. משמאל אזור בית השחי קרוע. קרעים גם בחלקה התחתון של ה החולצה. הטלאי הצהוב נשמר בשלמות.
