כרזה מס' 17 מסדרת Politischer Bilderbogen כותרתה: Auszug der Juden aus Deutschland - "יציאת היהודים מגרמניה". דרזדן 1895.
סצינה אנטישמית של גירוש היהודים מגרמניה חזרה למצרים. בקדמת הכרזה נראה שובל גדול של יהודים בלבוש מסורתי ופנים סטריאוטפיות, נדחפים החוצה מגרמניה על גבי אוניות לקול קריאות אנטישמיות של הגרמנים המביטים באירוע בשמחה. ברקע נראות פירמדות מצרים. היהודים שביניהם משפחות מוכרות כגון רוטשילד, הירשפלד, ואחרות, אוחזים בידם שלטים המבטאים את צערם בעזבם את גרמניה בעל כורחם כדוגמת: "אהבנו אותך שנים רבות, כמה כפויי טובה אתם הגרמנים!", ה "berliner Tageblatt יופיע בפעם הבאה ב 1 בינואר בירושלים", כשמנגד מביטים בהם גרמנים בקריאות אנטישמיות: "הכסף כבר לא שולט בעולם", "רק שמחים חברים יקרים, בעוד אלף שנה תחזרו שוב". ספינות היהודים שעזבו עליהן מונף דגל עם המילה "כשר" בעברית נראות בחלקה העליון של הכרזה כשהן טובעות בים, והיהודים מושלכים לים עם שקי כסף. בחלק העליון משמאל, נראה מבנה בית הכנסת בברלין עליו הוצב השלט: "נסגר על ידי המשטרה, להתרחק". הכרזה מקופלת לצורת חוברת, אשר בגבה טקסט ארוך הקורא לגירושם של היהודים מגרמניה חזרה למצרים תוך נימוקים אנטישמים מדוע מצרים היא הארץ המתאימה לקלוט את יהודי גרמניה.
סדרת הכרזות האנטישמיות Politischer Bilderbogen ראתה אור בין השנים 1892-1901. נדפסו בסה"כ 33 גיליונות. הסדרה יצאה בעילום שם, אך המחבר זוהה בוודאות על ידי בני דורו כמשורר והסופר העממי Max Bewer. הרוח הגבית אשר הביאה לרעיון להוציא את הסדרה, היתה ספרו של וילהלם מאר: "Der Sieg des Judenthums über das Germanenthum" - "ניצחון היהדות על הגרמאניות" 1879, מאר, סופר גרמני אנטישמי, טען בספרו כי היהודים מהווים את האיום הגדול ביותר על התרבות והחברה הגרמנית. הוא הציג את הרעיון שהיהודים והגרמנים נטועים במאבק מתמשך שיסודו גזעי, וכי היהודים מנצחים במאבק זה. הוא טען כי האמנציפציה היהודית הנובעת מן הליברליזם הגרמני, מאפשרת ליהודים לשלוט בכספים ובכלכלה בגרמניה. יתר על כן, מאחר שבין הגזע היהודי לגזע הגרמני יש הבדל עמוק, טמיעה של היהודים אינה אפשרית. הגזעים יאלצו להילחם עד להיכחדותו של אחד הגזעים. ניצחון יהודי יביא לסופו של העם הגרמני (finis Germaniae). ספרו סייע להפיכת רעיון האנטישמיות לפופולרי בגרמניה.
פתוח: 64X50 ס"מ. סימני קיפול, מצב טוב.
