מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי משה שטרנבוך בענין כשרותם של סוגי עופות שאין ידועה עליהם מסורת בדבר כשרותם.
הגאון נשאל לגבי כשרותם של עופות וביצים המצויים בשוק שמקורם ב'עוף מאלי' ובסוג אחר של עוף הנקרא 'קורני', ושאר סוגים שמקורם בתרנגולים פראיים שלדעת השואל אין להם מסורת כשרות ברורה. הוא פותח תשובתו: 'והנה עצם הרעיון בכל בית ישראל עוברים באסור ואוכלים ר"ל טריפות, פיגול הוא ולא ירצה, ומטילים מום בקדשים בגבולי ישראל' , בהמשך מוסיף הגאון הרב שטרנבוך כי סימני הכשרות ניתנים להיבחן וניכרים בגופם של העופות הנבדקים, ואין להסתמך על השערות בנושא זה מספרי מדע. לאחר שדן בעומק גופם של דברים על פי חז"ל והראשונים קובע הגאון כי: 'לא אוכל להאריך יותר, רק סוף דבר ישראל קדושים הם, וכל המפקפק בבית ישראל הקדושים שנכשלים בנבלות וטמאות, מוציא לעז עליהם ועל הראשונים כמ"ש, רק יאכלו ענוים וישבעו ולא יחששו כלל...'.
הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א נולד בשנת תרפ"ו. ראב"ד העדה החרדית, מגדולי הפוסקים בדורנו ומחבר 'שו"ת תשובות והנהגות', 'מועדים וזמנים' וספרים רבים נוספים. בצעירותו למד בישיבת תורת אמת בלונדון אצל רבי משה שניידר ובישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולרבי דב בריש וידנפלד מטשעבין (שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים"). בשלב מאוחר יותר היגר לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. בשנת ה'תשמ"ט (1989), עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת ה'תשס"ג (2003) הוא מכהן כראש בית הדין.
[1] נייר מכתבים רשמי 30x21 ס"מ. חורי תיוק, מצב טוב.
