"פרטי כל. אסיפת התיסדות - כולל נאווארדאק" - דף נדיר בכתב יד ובו הסעיפים הראשונים אי פעם, אשר נקבעו ביסודו של כולל נובהרדוק - "כולל חזון איש" המפורסם בבני ברק. ארץ ישראל [תרצ"ו 1936]. הכותב הינו אחד מראשי ומנהלי הכולל בשעה שנתייסד (לא מזוהה).
סיכום ומתווה דרך ראשון להתנהלות הסדרים בכולל חזון איש. נקבע שמו של הכולל: "בית מדרש גבוה לתורה ויראה "עטרת יוסף" מאברכי ישיבות נוהרדק...", התקנות מופיעות בשני חלקים: חלק הרוחני, וחלק הגשמיות. בגב הדף חלק נוסף: "לסדר הזמנות לפתיחת הכולל בזיכרון מאיר" - רשימת שמות מוזמנים למעמד הפתיחה, וסקיצה של הלוגו של הכולל.
ב"חלק הרוחני" נקבעו סדרי הלימוד, המסכת הנלמדת ("הוחלט ללמוד מסכת שבת"), סדר מוסר, סדר לימוד בערב שבת, וכן קנס של 1 שילינג לאברך שיאחר רבע שעה מתחילת הסדר.
ב"חלק הגשמיות" נקבעו שמותם של המזכיר - רבי אברהם רפפורט, העוסקים באיסוף הכספים, וסכום השכירות החודשי בו ישתתפו האברכים עצמם.
שמו המקורי של "כולל חזון איש" הנודע היה "עטרת יוסף" כפי שמופיע בשולי הדף שלפנינו - על שם רבי יוסף יוזל הורוביץ, הסבא מנובהרדוק. המנהל הראשון היה הרב אברהם רפפורט, חניך ישיבת נובהרדוק. הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ עמד בראש הכולל בבני ברק, כשהחזון איש משמש כמנהיג הרוחני של הכולל וסייע לאחזקתו מיום שהוקם ועד אחרית ימיו: הוא גייס תורמים ועודד בעלי הון לערוך הסכם יששכר וזבולון עם האברכים. גיסו, הגאון רבי שמואל גריינימן, סייע לו באחזקת הכולל. בשנים הראשונות נקרא הכולל "כולל זיכרון מאיר", על שם השכונה שבה שכן. רבי שמריהו יוסף שהה תקופה ארוכה בארצות הברית לצורך גיוס כספים. ובהמשך, יעקב הלפרין תרם את השטח שעליו הוקם מבנה הכולל. בקומה הראשונה של המבנה נבנו דירות שיועדו לחברי הכולל. החזון איש הספיק להתפלל במבנה החדש בתפילות בימים הנוראים של שנת תשי"ד, מספר שבועות לפני פטירתו. לאחר פטירת החזון איש הוסב שם הכולל על שמו - "כולל חזון איש". בשנות ה-80 שופץ והורחב מבנה הכולל, נוספה לו קומה, והלימודים הועברו לקומה החדשה. כיום אברכי הכולל גודשים בצפיפות הן את ההיכל הישן והן את החדש.
[1] דף כתוב משני צדיו. 25x21 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב.
