מכתב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מערלוי רבי יוחנן סופר. נכתב ע"ג גלוית דואר לאחר השואה, בעת שישב האדמו"ר בבודפשט וסידר העניינים לעלות לארץ הקודש. הממוען רבי שלמה סופר שישב באותה העת בבני ברק. בראשית המכתב מציין האדמו"ר 'שם אמי טושנא ע"ה [עליה השלום]' - (לתפילה ולברכה).
את המכתב שלח האדמו"ר בעת שבתו בבודפשט לאחר השואה, בעת שעמד בראש ישיבת 'חתם סופר' שאותה הקים מחדש. במכתבו מתאר האדמו"ר את מצב הישיבה מבחינה חומרית ומפרט את כמיהתו לשבת בד' אמות של הלכה באין מפריע, וכן כותב לגבי ספרים שנמצאים בוינה ועל הדרכים בהן ישיבו אותם אליו, וכן בענין עריכת גיליונות ה'יד סופר' שההדיר באותם ימים. בתוך הדברים מופיע קטע מעניין בו מבטא האדמו"ר את כמיהתו לעלות ולדור בירושלים עיר הקדש, ולזכות לקנות דירה בה: 'מאד אשמח אם אזכה לדור בירושלים עיר הקדש משוש תפארתנו, הקב"ה יזכני... וגם שאזכה לדור יחד עם מ"ד אביך היקר נ"י אשר אני דבוק באהבתו, תכתוב נא אם קשה שם מאד להשיג דירה?... מובן מאליו שדירה הוא ראשון לכל צרכי האדם ובפרט עם ילדים קטנים המבלבלים את האדם, ונחוץ מאד להיות חדר מיוחד...". (ואכן זכה האדמו"ר כפי כמיהתו הקדושה להגיע ולדור בעיר הקדש זמן קצר אחר כך בחודש אלול תש"י) את מכתבו מסיים האדמו"ר בבקשה לדעת את 'המעמד של מדינתכם בעניני הכלכלה, כי פה שומעים שמועות איומות מהמצב...'.
אדמו"ר רבי יוחנן סופר [תרפ"ג - תשע"ו 1923-2016], כיהן כאב"ד וראש ישיבת 'אהל שמעון מערלוי', שריד לשושלת רבני משפחת סופר המעטירה - דור חמישי לחתם סופר. אוד מוצל מאש משואת יהדות הונגריה. היה מראשי 'מועצת גדולי התורה' של 'אגודת ישראל'. עסק בתורה כל ימיו, בעמל ובמסירות נפש. חיבר ספרי חידושי תורה ופסקי הלכות, והיה מגדולי הרבנים בארץ ישראל. מלבד זאת, עסק רבות בההדרת ספרי אבותיו וזקניו הגאונים וספרי גדולי גאוני הונגריה. לאחר השואה, כיהן כרב ומורה הוראה בעיר בודפשט. עם עלותו ארצה הקים את ישיבת ערלוי ואת קהילת חסידות ערלוי, הנחשבת בין הקהילות החסידיות החשובות שנוסדו בארץ ישראל לאחר השואה.
[1] גלוית דואר. כתובה משני צידיה. מצב טוב מאד.
