מחברת בכתב יד ובה ביוגרפיית חיים של סופר היידיש שמואל ניסן גודינר [?].
מחברת בכתב יד העוסקת בחייו של הכותב החל מהולדתו בשנת 1893 ועד סוף מלחמת העולם הראשונה. הכותב מתאר את הקורות אותו לפרטי פרטים, יציאתו מ'חיידר' המסורתי והתקרבותו לגדולי סופרי התקופה, ביניהם: משורר היידיש והפובליציסט דוד איינהורן, י. ל. פרץ וביאליק, גלותו לערים שונות, מות הוריו, חיבורים שונים שעסק בהם, ועוד. הכותב לא זוהה בוודאות, אם כי על פי פרטים שונים שמציין במחברתו ניתן אולי לקבוע כי הכותב שלפנינו הינו סופר היידיש שמואל ניסן גודינר.
המשורר והמחזאי וסופר היידיש שמואל ניסן גוֹדִינֶר [1893-1941] יליד רוסיה, קיבל חינוך מסורתי בילדותו, והחל מנעוריו היה חבר מסור של המפלגה הקומוניסטית הרוסית. בגיל 15 נדד עם משפחתו לורשה, שם החל לפרסםם את סיפוריו. החונך הסיפרותי שלו היה י"ל פרץ שעודדו להמשיך בכתיבה. בשנת 1921 נשלח על ידי המפלגה למכון הספרותי הגבוה על שמו של המשורר ולרי בריוסוב, למד שם שנתיים ויצר את יצירות היידיש שלו שתאמו לדרישות המשטר. הוא כתב גם שירים, אבל כוחו נתגלה בסיפורת. נושאי כתיבתו בראשית דרכו היו סיפורי המהפכה ומלחמת האזרחים ברוסיה. שמואל ניסן גודינר הצטרף לסופרי היידיש הקומוניסטים ופרסם בכתב העת "שטערן" (יידיש: 'כוכב') בעיר מינסק, ובכתבי העת היידישיסטים של המשטר. כתב מחזות ותרגם מיצירות הסופרים הסובייטים (יורי אולשה, פיודור גלדקוב וליליה סייפולינה). הוא ביקר כמה פעמים בבירוביג'ן, וסייע בהקמת מוסדות תרבות ביידיש הנאמנים למשטר. ספריו הרבים ביידיש נפוצו בכל רחבי העולם היהודי, כולל ארצות הברית וארץ ישראל. לאחר מותו יצאו אחדים מספריו במהדורות חוזרות, בניו יורק, בהוצאת איקו"ף, בשנת 1950. אף יצירה של גודינר לא תורגמה לעברית.
ככל הידוע לפנינו תגלית. מחברת שלא הודפסה.
[94] עמ'. 20 ס"מ. כתב רהוט.
