קבלה לכבוד הרה"ג כמוהר"ר כלפון משה הכהן שליט"א, קבלה על סכום 500 פרנק שנתחלק לעשרה תלמידי חכמים ממקובלי ירושלים, כשכר על תענית ותפילה שקיימו בכותל המערבי עבור קהילות יהודיות בערי מרוקו ותוניס. חתימות מקובלי ישיבת "בית -אל" בירושלים, בראשם הגאון הקדוש רבי אברהם עזריאל. ג' תמוז תרצ"ב [1932]. נייר מכתבים של ישיבת 'אהל יעקב' בראשות הראשון לציון רבי יעקב מאיר.
במכתבם כותבים הגאונים כי בשעת המנחה ערכו את סדר התיקון המופיע בחיד"א לשם קהילות הקודש: ג'רבה, אלחארא אלכבירא, אלחארא אלפנירא, עיר מדנין, עיר טיטואן, וק"ק קודש בן גרדאן וסביבותיהם (כולן ערים בתוניס או מרוקו). התיקון היה להינצל "מכל חולי ומחלה ומכל שנוי אויר ושנוי עתים וזמנים ותשמרם מנשיכת עקרב..."
בראש החותמים הגאון רבי אברהם עזריהל [תרכ"ב-תש"ז 1947 -1862], מגדולי רבני ירושלים. נכד הראשון לציון רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד. מראשי ישיבת "שבת אחים" וישיבת המקובלים בית אל, וממייסדי בית היתומים הספרדי. (ספרייתו הפרטית בביתו הכילה כ-2,000 ספרים, ובהוראתו ייסד בנו משה עזריאל בשנת 1900 (ה'תר"ס) לערך את דפוס עזריאל שבו הודפסו בין היתר חיבורי הרבנים ממשפחתו, ומאות ספרים נוספים. בשל בקיאותו בספרות תורנית ובביבליוגרפיה ובהיסטוריה, הגיה מאות ספרים שהודפסו בירושלים בתקופתו. במשכורת שקיבל עבור עבודתו זו היה מפרנס את הדיינים שישבו לצידו בבית הדין).
כמו"כ מופיעות שבע חתימות ידם של מקובלי ישיבת בית אל אשר ערכו את התיקון המיוחד (וכן חותמת הישיבה).
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, מלכתחילה כמקום לימוד לתורת הנסתר. מקובלי העיר ירושלים הגדולים למדו בה, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 29x22 ס"מ. מצב טוב.
