מכתב חשוב בחתימת האדמו"ר מזוטשקא רבי יצחק אייזיק רוזנבוים. נכתב בשיאה של המחלקת על מינוי רב חסיד חב"ד לעיר בני ברק (רבי משה יהודה לייב לנדא), נכתב להגן על הרב לנדא שהוא 'בחזקת כשרות ככל ישראל ואין לפסלו' וראוי להמשיך בתפקידו כרבה של העיר, הגם שישנם רוב רבנים המתנגדים. נשלח לפוסק הדור מרן הגרי"ש אלישיב לבקשו כי יכריע בענין.
במכתבו מביא האדמו"ר ראיות שונות כי הגם שהגאון הרב לנדא נמנה עם חסידי חב"ד 'ומקובל אצל כל הרבנים כולל גם חלק מהרבנים שלנו, ששיטת חב"ד לא נכונה, ולכן מתנגדים הם לחב"ד' , בכל אופן כיוון שהרב לנדא עצמו הוא בחזקת כשרות, אין להוציא אדם מחזקת כשרותו ולפוסלו על פי הרמב"ם בהל' קדוש החדש ועוד מקורות. ולגבי הטענה של 'רוב רבנים' המתנגדים למינוי, כותב האדמו"ר כי אין בכוחם של רוב רבנים לבטל יסוד מן התורה, על פי שמות רבה פר' וארא שאמר הקב"ה 'שלמה ואלף כיוצא בו יהיו בטלים, וקוצה ממך איני מבטל'. ומוסיף: 'ממילא בנידון דידן אם אין יסוד מן התורה, אין כל הרבנים יכולים להכריע כלום'.
בכ"ו בשבט ה'תשמ"ו נפטר אביו של הרב לנדא, ובמהלך הלוויתו הכריז ראש העיר, משה אירנשטיין: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק". ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. רבי אלעזר מנחם שך, מנהיג הציבור הליטאי, התנגד למינויו של חסיד חב"ד כרב העיר, ותמך בכך שהרב שמואל וואזנר, רבה של שכונת "זיכרון מאיר" בעיר, ימונה לתפקיד. הרב וואזנר הודיע כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר. בפועל חרף תמיכת חלק מקהילות החסידים ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה, והוא קיבל משכורת מהעירייה. רוב החצרות החסידיות עמדו לצדו של הרב לנדא. הרב לנדא מצידו פרסם תקנות בכדי לפקח על צביון העיר, וניהל בפועל את ענייני ההשגחה והצניעות.
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא [תרס"ו - תש"ס 1906-2000]. נולד בעיר צ'רנוביץ לרבי איתמר רוזנבוים מנדבורנה. מיד לאחר נישואיו קבע את מקום מגוריו בזוטשקא, עיירה קטנה בפרברי צ'רנוביץ, שם שימש כרב העיר עוד בחיי אביו, ועל שמה נקרא האדמו"ר מזוטשקא. לאחר שנים ספורות עבר לכהן בעיר וואשקוביץ שם כיהן באדמו"רות עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. האדמו"ר שרד את השואה בדרך נס. צאצאיו וחסידיו חוגגים מדי שנה את יום הצלתו. אחר השואה היגר לארצות הברית. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ג החל למלא את מקומו בבית מדרשו בשכונת יד אליהו בתל אביב. בשנת ה'תשמ"א עבר להתגורר בבני ברק, שם יסד בית מדרש. ייסד גם את מפעל שונה הלכות, שבמסגרתו נבחנים מאות אברכים ובחורים מדי חודש על שולחן ערוך ומשנה ברורה הלכות שבת.
[1] דף נייר מכתבים רשמי 25x21 ס"מ. מודפס במכונת כתיבה, וחתום בחתימת האדמו"ר.
