מרד יהודי גיטו ווארשה אפריל - מאי 1943, בעריכת טוביה פרידמן מנהל המכון לדוקומנטציה. הוצאת המכון לדוקומנטציה בישראל ועירית רמת גן אפריל, 1964 - מסמכים ותצלומים.
פרסום חשוב אודות גטו ורשה במטרה להביא את מפקד הגיסטפו קולונל ד"ר לודויג האן לדין על פשעיו בגטו בשנות השואה - הדוח יצא בשנת 1964 לאחר שהאן נעצר על ידי השלטונות בהמבורג כשעבד בשם בדוי כמנהל הכללי בחברת בטוח, אך שוחרר בערבות. בשנים 1961-1964 נשלח חומר אודותיו לתביעה הכללית בהמבורג על ידי משטרת ישראל, מוסד "יד ושם", והמכון לדוקומנצטיה במטרה להביא למעצרו, אך מפקד הגסטפו אשר היה אחראי להשמדתם של חצי מיליון מיהודי ורשה עדיין הסתובב חופשי. דוח זה פורסם כחלק ממאמציו של צייד הנאצים טוביה פרידמן להביאו לדין, וכן להביא לדין פושעי מלחמה נאצים שהסתובבו חופשי.
הדוח מחולק לשלושה חלקים: מסמכים ותצלומים המתעדים את הלחימה היהודית בגטו ורשה בזמן המרד בעיניו של גנרל האס אס שטרופ, תמונות ומסמכים מהגטו עצמו אשר צולמו בידי הנאצים, ופרק מיוחד אודות קולונל אס אס ד"ר לודויג האן וחשיפת פשעיו - ד"ר האן כונה "האייכמן הווארשאי" שבתקופת כהונתו מתו ברעב, מחלות ומגיפות קרוב למאה אלף יהודים בגיטו ורשה בשנים 1941-1942. מיום ה 22 ביולי שלח האן מדי יום חמשת אלפים מיהודי ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. בנוסף, מופיעים כאן מסמכים החושפים את פשעיו של סגנו של הימלר גנרל קרל וואלף אשר בשמו של הימלר נתן את הפקודות לשילוחם של היהודים למחנות המוות, וכן חומרים על פשעיו של מזכיר המדינה הנאצי ד"ר אינג'ינר אלבט גאנזנמילר אשר היה אחראי על משרד התחבורה הנאצי - הוא האיש שסיפק את הקרונות והרכבות לאנשי האס אס בארצות אירופה השונות על מנת להוביל באמצעותם את היהודים להשמדה. בזמן פרסום הדוח שלפנינו כל השלושה הסתובבו חופשי בגרמניה, והחוברת שלפנינו הינה חלק מהמאמצים שנעשו להביא ללכידתם ולהעמדתם לדין על פשעיהם. בסוף החוברת פרק מיוחד בו מתאר פרידמן באופן כללי את השיטה בה עבדו "הגרמנים הנאצים הערמומים" להשמדת יהדות אירופה.
בעקבות פרסומים מסוג זה והמאמץ המשותף להביא ללכידתו, ד"ר האן נלקח למעצר כמה פעמים, אך ללא הצלחה להרשיעו. רק כעבור כמה שנים, בשנת -1972, כאשר היה בן 65, הורשע בהצלחה בפשעי מלחמה בבית המשפט בהמבורג, ובית המשפט גזר דינו ל 12 שנות מאסר. הוא נכנס לכלא ב-1975 לאחר ערעור שנדחה, וכעבור מספר שנים חלה בסרטן וקיבל שחרור מוקדם ב-1983. נפטר באמרסבק ב 10 בנובמבר 1986.
ד, [22], 30, [8] עמ'. קרעים קלים בשדרה. מצב טוב - טוב מאד.
