... ותפריש שמונים ותשע פרוטות ותאמר 'לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס לרפואה שלמה ולאריכות ימים...' מכתב לסגולה בכתב ידו וחתימתו של המקובל הצדיק רבי נפתלי הירץ הלוי אב"ד יפו "הגאון ... מהמסתתרים הגדולים אשר זכיתי לשיחתו" (מדברי רבי יוסף חיים זוננפלד בהסכמה לספר 'ברית עולם').
המכתב נכתב לבנו של רבי נפתלי, רבי יוסף הלוי ולזוגתו ובו מבקש המקובל כי יפרישו שמונים ותשע פרוטות ויאמרו לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס, לרפואה שלמה ולאריכות ימים לרחל רעייתו של רבי נפתלי הירץ הלוי. בגב המכתב 4 שורות נוספות בכתב ידו.
לפנינו עדות מוקדמת ולא ידועה לשימוש מעשי בסגולה המפורסמת להפריש מעות לצדקה ולומר 'לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס'. בספר טבור הארץ מובא: 'רבי מאיר בעל הנס... זכותו עצומה מאד לעשות לנו נסים ונפלאות בכל הפרטים...'. כמו"כ החיד"א בספרו 'פתח עיניים' כותב: "וישראל קדושים נוהגים בכל תפוצות ישראל, אם יארע ח"ו גניבה ואבידה ובכל עת צרה וחולי ומכאוב ר"ל, נודרים שמן או מעות על קברו ואומרים 'אלקא דמאיר ענני' והוא יענם ויפלטם".
הצדיק המקובל הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי [תרי"ג-תרס"ב 1852-1902], רבה האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. מדמויות ההוד של ה'ישוב הישן', תלמידו של המהרי"ל דיסקין בנגלה ובנסתר. שיעוריו בתורת הנסתר היו לשם דבר, ואף גאוני הדור הגיעו לשמוע מדברותיו. עוד בהיותו בביאליסטוק, פקיע שמיה כמומחה בהכנת כתבי יד בקבלה לדפוס, ובהגהות והערות, כדוגמת הספר 'קרני אור' לגאון רבי אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא בעל יסוד ושורש העבודה, וכן את ספר 'יהל אור' לגאון מווילנא. בהסכמת רבי יוסף חיים זוננפלד לספר ברית עולם, האריך בשבחו של ר' נפתלי וכתב:
"והגאון המפרש גם הוא היה מהמסתתרים הגדולים, אשר זכיתי לשיחתו, וממש מעולם לא החזיק טובה לנפשו, ונתקיים בו כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה, כי בלתי זה כמעט א"א לחבר חיבור כמוהו".
בשנת תרמ"ו נתמנה ע"י רבי שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין לרבנות יפו ומושבות ארץ ישראל, במכתב מיום ר"ח אייר תר"ס כותב רבי שמואל סלנט, "
הרב הגדול המפורסם בתורה ויראת ה', מו"ה נפתלי הירץ הלוי שיחי' עלה מעירו ביאליסטוק לעירנו הקדושה ושמו הטוב הולך לפניו בתור אדם גדול ירא אלקים ובעל מדות מצוינות נקי כפים ובר לבב ... וכן הכירו בו כל גדולי ירושלים ת"ו כי מאנשי המעלה השרידים היחידים הנהו ויכבד על פניהם ... והרב הגאון הצדיק המנוח מו"ה יהושע ליב דיסקין ז"ל אב"ד דק"ק בריסק, ואבדל לחיים אני הח"מ סמכנו ידינו על הרה"ג הרנ"ה הנ"ל להושיבו לרב ואב"ד ביפו".
היה מהלוחמים הגדולים בשינויים שהונהגו במוסדות הלימוד שהחלו לערב קודש בחול.
נפטר בירושלים ביום י"ב סיון תרס"ב, והוא אך בן חמישים שנה. על מצבתו נכתב
"ציון במר תבכה על גניזת ספר תורה, הרב הגאון הצדיק אב"ד דעיה"ק יפו והמושבות ת"ו. שמן תורק שמו מוה' נפתלי הירץ בהרב הדרשן מוה' אריה ליב הלוי מביאליסטוק, אוצר מלא תורה ויראה וכל המדות החמודות. מסובל ביסורים יגע מעודו בכל כחו על התורה, והוציא לאור תעלומה סידור הגר"א עם ביאורו, ועוד הרבה ספרים, ומסר נפשו להעמיד ישוב המוסדות על דרך התורה, בשנת היובל לימי חייו שב לאחוזתו ועלתה נשמתו הטהורה לשמים בקריאתו בפיו פסוק שמע ישראל בדבקות, יום ה' י"ב סיון בסתר, בעה"ק ירושלם, ויעמוד לגורלו לקץ הימין, ת.נ.צ.ב.ה.".
[1] דף נייר. 18x13 ס"מ. קרעים בסימני הקיפול עם פגיעת טקסט באמצע הדף, וכן בסופי השורות. חיזוקים בהדבקות נייר מאחור. מצב בינוני.
