British Jewry Book of Honour - ספר הכבוד של יהדות בריטניה - יצירת ענק לכבודם של החיילים היהודים שלחמו בצבאות בריטניה במלחמת העולם הראשונה, בעריכת רבי מיכאל אדלר - קצין הדת היהודי הראשון בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ו Max R. G. FREEMAN. הוצאת Caxton Publishing Company - לונדון, 1922 - מהדורה מוגבלת בת 3000 עותקים בלבד שיצאו. עותק זה מספרו 1302. חתום על ידי המו"ל H. Bloom. אשר הוסיף בכתב ידו בדף הפרוזץ את זיכרון היחידה היהודית הלוחמת: "Eastern Rifles, German S.W. Africa 1914, 1st S. A. Infantry , 2nd Battalion, 1915 - 1919, B Co".
יצירה נדירה אשר פורסמה במטרה להנציח את זכרם, ולהראות את תרומתם של החיילים היהודים במאמץ המלחמתי הבריטי במלחמת העולם הראשונה. ספר עב כרס במיוחד הכולל בחלקו הראשון את שמותם של כ 50,000 יהודים - גברים ונשים ששרתו בחילות השונים בצבא בריטניה, ובחלקו השני את תמונותיהם. הספר מתאר באופן מפורט את תהליך גיוסם של היהודים ליחידות השונות, התפקידים השונים שמלאו היהודים בשדה הקרב ביחידות, היהודים שנפצעו או נהרגו בקרבות, עבודת היהודים בבתי החולים וכן תרומתם במוסדות וסוכנויות יהודיות אחרות. באמצעות מקורות מסווגים, צבאיים, וציבוריים רבים אשר היתה לרב אדלר גישה ישירה אליהם, הצליח להציג בספר רשימה אלפביתיות מפורטת של החיילים היהודים שנהרגו במלחמה כולל תאריכי פטירתם, חיילים יהודים שזכו באותות כבוד, ורשימות שמיות מסודרות של יהודים ששירתו בחילות השונים. כולם רשומים לפי מקום השירות ולפי שם הגדוד.
כמו"כ מופיעים שמות החיילים היהודים בעלי עיטורי ההצטיינות הגבוהים ביותר - חמשה שזכו ב"צלב ויקטוריה" המכובד, 49 חיילים שזכו ב"אות הכבוד", 263 חיילים שזכו ב"צלבים צבאיים" שונים, ו 329 חיילים שזכו במדליות צבאיות, ועוד רבים שזכו בפרסי משנה. עוד בספר, מכתבי תמיכה והוקרה מנכבדים שונים יהודים ולא-יהודים כאחד, המציינים את תרומתם הרבה של החיילים היהודים למאמץ המלחמה הבריטי. במפעל ההיסטורי רב הרושם שלפנינו התכוון רבי אדלר לשמר את זכרם של הלוחמים היהודים לדורות הבאים עבור בני העם היהודי פנימה, ובד ובד להציג לעיניה של בריטניה הגדולה את תרומתם של היהודים ואת הסולידריות החברתית כלפי הממלכה שהיהודים הרגישו חלק בלתי נפרד ממנה.
בחלקו השני של הספר על פני לא פחות מ 364 עמודים מופיעים תצלומים שהודפסו על נייר עבה ואיכותי, של למעלה מ 4000 החיילים היהודים ששרתו בחילות בריטניה במלחמה, מתוכם למעלה מ 2000 שנהרגו במלחמה. בין היתר מופיעים תצלומים של מצבות זיכרון שהוקמו במיוחד לזכרם, תצלומים קבוצתיים שונים של החיילים היהודים ביחידות הבריטיות השונות, טקסי תפילה של חיילים יהודים שנערכו בהפוגת הקרבות, תצלומים קבוצתיים של נשים יהודיות שעסקו ברפואה בזמן המלחמה, חיילים יהודים שפעלו לצד הבריטים בארץ ישראל בזמן המלחמה, מצבות על קבריהם של חיילים יהודים שנהרגו בקרב, חיילים יהודים חוגגים את סדר פסח, תצלומים קבוצתיים של חיילים יהודים ליד חזית בתי כנסת ובבתי הכנסת פנימה, "רבנים צבאיים" ואנשי דת יהודים ששרתו בחילות השונים, ועוד רבים. (ראה חלק קטן בתמונות המצורפות). באחד העמודים מופיעים תצלומים של יוסף טרומפלדור, וכן תצלומים של הגדוד הארצישראלי.
יהדות בריטניה, לפני, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה קהילה מגוונת שהורכבה למעשה מאוסף של קהילות.
בשנת 1914, יחידים ומשפחות יהודים בבריטניה התפרסו על פני כל הקשת החברתית, כאשר חלקם השתלבו לחלוטין בחיי התרבות הבריטיים ואחרים שמרו על זהות אנגלו-יהודית מובהקת. הדבר גרם לכך שכאשר פרצה המלחמה הפכו המתנדבים היהודים, ואחר כך המתגייסים לצבא, לחלק בלתי נפרד מהכוחות הבריטיים עצמם והם גויסו ליחידות הלוחמות השונות על פי כישוריהם, ועל פי מקומות התיישבותם, ללא קשר לזהותם הדתית או האתנית. למעט כמה גדודים שהורכבו מיהודים בלבד של ה-Royal Fusiliers שהוקמו ב-1917, הידועים בשם הלגיון היהודי.
עורך הספר רבי מיכאל אדלר היה קצין הדת היהודי הראשון בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולו מקום של כבוד בסיוע לחיילים היהודים בזמן המלחמה במגוון רחב של ערוצים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה ביולי 1914, הבין הרב אדלר, שכישוריו הדתיים נדרשים בחזית. הוא כתב למשרד המלחמה וביקש לגייסו כקצין דת, אך נענה בשלילה. הרב אדלר התעלם מהסירוב, ומבלי לחכות למינוי רשמי באופן מידי נקט בפעולה. בחודש הראשון למלחמה הפיץ סידור מקוצר לשימוש החיילים. כעבור זמן מה כאשר פנה בשנית למשרד המלחמה, קיבל את המינוי הרשמי. הרב אדלר, כמו שאר קציני הדת בצבא הבריטי, הסתובב במדים עם צווארון כמורה לבן. קצין הדת הראשי היה בישופ, והוא הציע לו לענוד שרשרת מגן דוד גדולה כדי שהחיילים יזהו אותו כיהודי, והרב אדלר אימץ את הרעיון. הוא שאף לסייע לכל חייל יהודי באשר הוא. כשראש השנה ויום הכיפורים התקרבו, הוא קיבל רשות מהמפקדים לשחרר את החיילים היהודים מהלחימה לכמה שעות. הוא נהג כך גם לפני קרבות גדולים מתוך הבנה שרגע של התייחדות ותפילה לפני קרב עשוי להיות רב-משמעות עבורם. הרב אדלר סייע לחיילים כמיטב יכולתו: הוא ביקר חיילים פצועים, קיבל רשות לסמן קברי חיילים יהודים במגן דוד, הלך למרחקים כדי לערוך טקסי קבורה וכתב לקציני הדת הנוצרים מדריך לקבורה יהודית. הרב אדלר סיים את שירותו ביולי 1918. הוא קיבל עיטור על שירותו וחזר לתפקידו כראש קהילת בית הכנסת המרכזי בלונדון. במציאת שמות רבים של החיילים היהודים המופיעים בספר, נעזר הרב אדלר בין היתר, ברשומות של ה Jewish Chronicle, אשר מראשית המלחמה פרסם מדי שבוע את שמותם של החיילים היהודים שנהרגו במלחמה.
נדיר. שתי רשומות בלבד בקטלוג הספריות העולמי world cat בספריות בלונדון.
XIX, 636 עמודי טקסט + 364 עמודי תצלומים. כריכה קשה, מקורית, מחופה בד עם כיתוב מוזהב. חיתוך דפים עליון מוזהב. קילופי צבע קלים בכריכה. כתמים בחלק מדפי הספר - בפרט בדפים הראשונים. מצב כללי טוב.
