ספר המעצר והגלות (שלש שנים לגלותנו). מחנה העצורים העברים בגולה, גילגיל, קניה, ב' חשון תש"ח [אוקטובר 1947]. התיעוד המקיף והמפורט ביותר מחייהם של העצורים היהודיים במחנות קניה, אשר נכתב ויצא לאור על ידי העצורים עצמם בזמן שהותם במחנה, ומורכב מעשרות מאמרים בשלל התחומים אשר העסיקו את הלוחמים לשעבר שנעשו אסירים בעל כורחם. כולל דיאגרמות, תצלומים היסטוריים, מפות, טבלאות, ועוד. עותק עם הנספח הנדיר על נתוני הבריחה של האסירים שאיננו מופיע בכל העותקים. הדפסת סטנסיל.
כבר בימיו הראשונים של מחנה סמבל החלו העצורים העבריים לתעד את הגלות שאליה הושלכו. כאשר התבקשו יושבי מחנה גילגיל שבקניה לתרום "מאמרים, סיפורים, רשימות וציורים, זכרונות וקטעי-יומן, קטעי מכתבים הביתה ומהבית, תיאורי-הווי, דו"חות סטטיסטיים, שירים, פזמונים, הערות ותגובות, דברי הומור, בדיחה וחידוד", עבור "חוברת מיוחדת" שתכננה המערכת הספרותית שקמה במחנה, תרמו
כל 439 יושבי המחנה טקסטים פרי עטם. למערכת "בדד", כפי שכינתה את עצמה, היה זה הקובץ הרביעי במספר שהוציאה לאור בזמן השהות באפריקה. בשונה משלוש החוברות המצומצמות שקדמו למקבץ המיוחד, הודיעה המערכת כי הפעם:
"בגיליון מיוחד זה לא תהיה הגבלה במספר העמודים, כך שכל חומר ראוי לפרסום יפורסם באותו קובץ ולא יידחה". במאמרים שנכתבו על ידי העצורים ואשר הפכו לספר עב כרס ניתן למעשה תיעוד של החיים היהודיים במחנה על כל אופניהם. לצד מאמרים המקיפים את הווי המחנה, רגשות האסירים, הכמיהה לשחרור ולשוב ארצה, ואת שלל הנושאים בהם עסקו העצורים (כולל תיעוד נדיר של התחושות הקשות בדרכם מזרחה: "ליל הסדר, אחי בשבי הגרמני ואני בשבי הבריטי, מה אומרת אמא?"), תצלומים נדירים של העצורים, הכותבים לא חששו לתעד את את ניסיונות הבריחה מהמחנה תוך התגרות מכוונת בשליט הבריטי.
כמעט כל ניסיונות הבריחה משלושת המחנות שבהם שהו העצורים באפריקה (סך הכל היו תשעה ניסיונות בריחה, כשהאחרון נהגה ותוכנן בעת העבודה על הספר) מתועדים בפירוט רב. בנספח שבסוף הספר תחת הכותרת "דיאגרמה של ריבוי האוכלוסין במחנה", מופיעה דיאגרמה המפרטת את מספר הבורחים וכן את התאריכים המדויקים של הימים בהם ברחו מהמחנה, או שבו אליו. בעת פרסום הספר בנובמבר 1947 יכול היה הצבא הבריטי לחשוף בקלות על יד מתורגמן את ניסיון החתרנות, אך חברי המערכת לא חששו מכך כלל.
לימים דוד ניב ודוד סיון חשפו את מהלך העבודה על הספר: "העבודה התנהלה בקדחתנות רבה. החומר התחיל זורם מיד... אחרי שהשגנו תיבת-שכפול ידנית – קופסת-עץ שטוחה, רשת, גליל-יד למריחת הצבע על כל דף בנפרד – וקיבלנו אשראי מקופת המחנה לרכישת הנייר בנאירובי, קבענו אומדן הוצאות – על פי 300 דפים ל-300 עותקים, 90,000 שכפולים, כריכה וכו' – 18 לירות ארצישראליות, כלומר: 600 מיל (ששים גרוש) העותק. 320 חברים שילמו והזמינו, ואנו פיתחנו את שרשרת תהליכי המיון, העריכה, ההדפסה בשעוונית (אחד מכתיב, אחד מתקתק) – בשש משמרות של שעה וחצי, 9 שעות הדפסה ביום – הגהה, תיקון שגיאות, שכפול 3 דפים ב-330 עותקים ליום. המלאכה התנהלה בקצב מהיר, והתנדבו אליה 80 מאנשי המחנה. אחרי שבעה שבועות, כאשר גרמנו לשכפל את פרטי המסע ממאסאווה למומבאסה, הושלמה עבודת מכונת-הכתיבה, עם מלאות שלוש שנים לגלותנו, ביום ב' במרחשוון תש"ח, ב-330 דפי פוליו. אותו זמן הרכיבו מומחים במחנה מכבש-של-יד להדפסת השער, הותקנו כריכות של נייר-בריסטול וגב-של-בד".
בסוף הספר מופיע "יומן גלות" מפורט, עם רשימת תאריכים לכל האירועים החשובים שהתרחשו במחנה.
321, [4], 14 דף - נספח לספר, + [3] לוחות תצלומים. 33 ס"מ. בלאי קל בכריכת הקרטון. מצב כללי טוב.
