BREENDONCK BAGNARDS ET BOURREAUX - ברנדונק קונפליקט ותליינים מאת Jacques Ochs - בריסל 1947 - מהדורה ראשונה. עדותו של הסייף היהודי הבלגי ז'אק אוקס - אסיר מחנה ברנדונק, וציורי דיוקנאות אסירים שאייר במחנה - עותק עם הקדשת המחבר: A mon bon ami Gabriel Puaux J. OCHS.
המחבר ז'אק אוקס [1883-1971] סייף בלגי-יהודי, אלוף אולימפי (סטוקהולם 1912). נוסף לכך, היה צייר וקריקטוריסט ביומון הצרפתי לה פיגארו. במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר הכיבוש הגרמני של בלגיה נכלא אוקס במבצר ברנדונק. בזמן שהותו במחנה למרות שהיה בתנאי אפיסת כוחות הצליח לצייר דיוקנאות של אסירים חבריו למחנה. כשנתיים לאחר שחרורו הביא המחבר בספר שלפנינו הן את העדות אודות השנים בהן נאסר בברנדונק, והן את ציורי דיוקנאות האסירים שצייר במחנה. בהקדמה לספר כותב המחבר כי התלבט קשות אם לכתוב את עדותו, משום שחשש להציף אצלו בחזרה את המראות הקשים להם היה עד כשהיה אסיר בברנדונק. אך לבסוף החליט לכתוב את הדברים עבור הדורות הבאים, ועבור האסירים שצייר שמתו ואינם. הוא נעצר ב 1940 כמנהל האקדמיה לאמנויות בליאז' באשמה שדיבר בפומבי נגד אדולף היטלר, לאחר חקירה בת חמש שעות על ידי חיילי הגסטפו הוא הועבר לצינוק בכלא סנט ליאונרד. ומשם הועבר לברנדונק. בעדותו הוא מתאר בצורה מפורטת את עבודות הכפייה באתרי הבניה שסביב המחנה, והעינויים והסבל שעברו האסירים. באחד המקומות הוא מגדיר את ברנדונק בתמציתיות: "בכל מקום שאתה מסתכל, בעיטות, אבזמי חגורות, עצמות בולטות, ראשים נפוחים, שיניים שבורות, דיזנטריה, רעב, התאבדויות, מקרי טירוף - זהו ברינדונק" . בחלקו השני של הספר 39 דיוקנאות אסירים וסצינות שצייר במחנה, מרבית המצויירים הינם אסירים שמצאו את מותם בברנדונק. בגוף הספר בתארו את הייסורים שעבר מספר אוקס אודות אותם אסירים, ובכל מקום שמתייחס לאסיר מסוים הוא כותב את המספר בו הוא מצוין בסוף הספר, כך שניתן לראות את פניו של האסיר אודותיו הוא מוסר את עדותו. את הציורים אייר אוקס במחנה בזמן ההתרחשות, והם נשמרו באורח פלא עד לאחר המלחמה. תהליך ההדפסה והאופן בו הובאו הציורים בספר מהמקור, נעשו בפיקוחו האישי של האמן.
ברנדונק שמש בעבר כבסיס צבאי מבוצר של הצבא הבלגי בין הערים אנטוורפן ובריסל שבבלגיה. בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה השתמשו בו הנאצים כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. נכלאו בו קומוניסטים בלגיים, אנשי מחתרת, בני ערובה שנתפסו על ידי הגרמנים, יהודים מקהילת בלגיה וגם פושעים פליליים. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה; הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים 'פוליטים' שונים תחת עינויים קשים. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950.
85, 39 [1] עמודים. נייר עבה. מצב טוב מאד.
