"סיכום זמני מפעולות הועדה למען יהודי פולין ע"י הסוכנות היהודית לארץ ישראל עד יום 15/7/40." פרסום חד פעמי המסכם את פעולות ההצלה והטיפול בפליטים היהודים שברחו מפולין לארץ ישראל בפרוץ מלחמת העולם. ירושלים 17/7/1940, הדפסה במכונת כתיבה, וחתימת ידו של ראובן שפר מבכירי אנשי הסוכנות היהודית אשר עסקו בהצלה בשנות המלחמה. ניסיון הסיוע הראשון להצלת יהודים בשנות השואה מצד גורמים רשמיים בארץ ישראל. עותק יחיד בעולם!
בדוח מופיע סיכום זמני של פעולות הועדה מיום הוסדה, דוח מפורט על כספי הסיוע שניתנו לפליטים, רשימות שמיות של עסקני פולין שבאו ארצה אחרי פרוץ המלחמה, עזרה ראשונה שניתנה לעולים בארץ, השתתפות בהוצאות הדרך של הפליטים, השתתפות בהוצאת עיתון בשם "יהדות פולין" אשר הוקדש לסבל יהדות פולין, ועוד. הדוח מפרט הן אודות פעילות הועדה לסיוע שקיבלו היהודים שברחו מפולין בארץ ישראל עצמה, והן על פעולות וניסיונות הצלה ליהודים שעדין שהו בפולין באותה העת. כך למשל מתואר:
"פליטי פולין עוד זורמים לארץ. 170 איש מפליטי ליטא נמצאים לפני שערי הארץ והיום או מחר יכנסו ארצה.... קשה כעת להגיד מה יהיה עם פליטי ליטא, יון וקושטא, אבל צריך לקחת בחשבון שבמקרה אם יעלה בידם להגיע ארצה יהיה צורך להתחיל בפעולה גדולה למענם...". הדוח מפרט את מצבם של העולים כפי שהגיעו: "פליטי פולין באו ארצה בעירום ובחוסר כל, היה צורך הכרחי להושיט להם עזרה ראשונה... למרות שעת החירום עלה בידי הועדה לסדר את רובם של החברים בעבודה...". בסעיף ט' מדווח על ניסיונות לאיתור יהודים באמצעות הצלב האדום: "הועדה טיפלה באמצעות המזכירות שלה ביצירת קשר עם הקרובים בפולניה על ידי הצלב האדום, אלפים אחדים של מכתבים נשלחו באופן זה".
חשוב לציין נקודה כואבת העולה מן הדוח שלפנינו, כי בשלב מוקדם זה של פעילות הצלה עסקה הועדה בעזרה ל"עסקנים" ידועים ומקורבים לאנשיה, והמגמה של סיוע דוקא לאנשים מסוימים ניכרת היטב. בדוח ניתן להבחין בברור בהעדפה לטובת "עסקני פולין" על חשבון "עולים רגילים". כך למשל מופיעה "רשימת העסקנים מפליטי פולין שסודרו בעבודה" - הכוונה היא לעסקנים מוכרים שהגיעו ארצה בסיוע הועדה ואשר סודרו להם משרות עבודה במקומות עבודה מכובדים כגון: תנובה, בנק הפועלים, המכון לכלכלה, המרכז הקואופרציה וכדו'. באחד הסעיפים נכתב: "35 חברים מטובי חברינו סודרו בעבודה בעקב פעולת הועדה ורק יחידים נשארו לסידור...", וכן מופיעה רשימה מפורטת של 70 אנשים - "רשימת עסקני פולין שבאו ארצה בזמן המלחמה".
עם תחילתה של מלחמת העולם השנייה והידיעות שהגיעו לארץ על מצבם של יהודי פולין לאחר הכיבוש הגרמני בספטמבר 1939, בחרה הנהלת הסוכנות היהודית וועדה לענייני יהדות פולין. בראשותה עמד חבר הנהלת הסוכנות, יצחק גרינבוים. חבריה היו אליהו דובקין, ד"ר אמיל שמוראק ומשה שפירא. הוועדה עסקה בחיפוש דרכים לעזרה ליהודי פולין ובניסיונות להעביר קבוצות של יהודים דרך מדינות אירופה לארץ ישראל. בין השאר נעשו ניסיונות להעלות יהודים דרך טרייסט שבאיטליה. הדבר הצליח בחלקו עד כניסתה של איטליה למלחמה. הוועדה גם התמקדה בגיוס גורמים פוליטיים בפולין, יהודים ולא יהודים, במטרה להגדיל את מספר היתרי העלייה ליהודי ארץ זו. בסתיו 1942 התגבר זרם הבשורות הנורא על משלוחים של מיליוני יהודים למוות במחנות ההשמדה. בעקבות הידיעות הקשות החליטה הסוכנות ב-22 בנובמבר 1942 על הקמת "ועד ההצלה למען יהודי אירופה", או בשמו המלא "ועד ההצלה המאוחד שליד הסוכנות היהודית". בראש הוועד הועמד שוב יצחק גרינבוים ובין חבריו נמנו נציגי הסוכנות, נציגי הוועד הלאומי ונציגים מהמפלגות הציוניות השונות. במהלך שנת 1941 התנהלה פעילות להצלת יהודים שהגיעו מארצות הכיבוש הנאצי דרך רוסיה לפרס, וב-5 באוגוסט 1942 פתחה הסוכנות משרד ארץ ישראלי בטהרן במטרה לרכז את פעולות ההצלה האלה. בראש המשרד עמד ראובן שפר (החתום בחוברת שלפנינו) והוא התמקד בהעברת הניצולים דרך עיראק לעבר הירדן ומשם לארץ ישראל. פעולותיה של הסוכנות באירופה ובארצות אחרות, נועדו גם לגייס תמיכה של מדינות העולם במאמץ להצלת יהודי אירופה. הפעילות התנהלה תחת הסיסמה: "שלח את עמי", אך פניותיהם של נציגי ועד ההצלה לממשלות אותן מדינות לא זכו בדרך כלל למענה, והן סרבו להפעיל לחצים על היטלר כדי לאפשר את הוצאת היהודים מהארצות הכבושות.
הדוח המופיע לפנינו שופך אור על פעילות מוקדמת של הועדה שלמעשה החלה את פעולות ההצלה כבר בשנת 1940, אם כי נחשפת בו כאמור המגמתיות להציל את ה"מקורבים" וה"מוכרים", לפחות בשלב זה, טרם התבררו לראשי הסוכנות הממדים המפלצתיים של הרצח ההמוני.
כפי הנראה עותק יחיד בעולם. איננו מופיע בספריה הלאומית.
[13] דף. 31 ס"מ. מצב טוב.
