תצלום הניצחון ההירואי של מלחמת ששת הימים אשר צולם בידי צלם לשכת העיתונות הממשלתית אילן ברונר. שר הביטחון משה דיין (במרכז), הרמטכ"ל יצחק רבין (מימין) ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס (משמאל), אשר הורו על פריצת הצנחנים לעיר העתיקה בדרכם לכותל המשוחרר שעות אחדות לאחר שחרורו - כ"ח באייר תשכ"ז - 7 ביוני 1967. על גבי התצלום הקדשה בכתב ידו וחתימתו של נרקיס באנגלית מתוארכת: 3 בדצמבר 1972.
התצלום נחשב לאחד הידועים בתולדות מדינת ישראל ולאחד הסמלים של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים. עוזי נרקיס בספרו "ירושלים אחת" מכנה את התצלום: "תמונת השער של מלחמת ששת הימים בירושלים". ההחלטה לפרוץ לעיר העתיקה במהלך המלחמה היתה החלטה מורכבת וקשה. השעות שקדמו להכרזה ההיסטורית של מוטה גור, "הר הבית בידינו", היו עקובות מדם. התמונה של המפקדים דיין, רבין ונרקיס ( מאחורי דיין ונרקיס, עם הפנים מופנים לאחור, מתועד רחבעם זאבי, ראה להלן) עם המדים והקסדות, נכנסים דרך שער האריות אל הכותל המשוחרר, פורסמה ברחבי העולם והפכה לתמונת סמל המלחמה. בתקופת מלחמת ששת הימים עצמה נחשב צילום זה לתמונת הניצחון ולצילום הבולט של המלחמה. הצילום הופיע בעמודים הראשיים של העיתונים המרכזיים בישראל למחרת שחרור הר הבית והכותל המערבי, ויום לאחר מכן כעמוד השער של "דבר השבוע", ואף באנגלית ב"ניו יורק טיימס".
את התצלום צילם אילן ברונר, שגויס למילואים כצלם צבאי מטעם דובר צה"ל. לשר הביטחון משה דיין הייתה תודעה תקשורתית מפותחת, וכשיצא לעיר העתיקה לאחר שחרורה דאג לצוות צלמים שילווה את פמלייתו, ויחידת דובר צה"ל שלחה את ברונר להתלוות לדיין. ב-7 ביוני 1967 בשעות הבוקר שוחררו הר הבית והכותל המערבי. באותו יום טס ברונר עם דיין ורבין במסוק מתל אביב לירושלים והם נחתו ליד בנייני האומה, שם חיכתה להם פמליה גדולה של קצינים ועשרות מכוניות שהתלוו לדיין ורבין בדרך לעיר העתיקה ולכותל. דיין הורה לברונר להתיישב בקומנדקר, שהיה הרכב השני בשיירה, מיד אחרי המכונית שהובילה אותו. כשהגיעו לעיר העתיקה, מיהרה הפמליה לעבר העיר העתיקה. את הכניסה הם עשו דרך שער האריות, וברונר הנציח את המעמד.
עוזי נרקיס בספרו "ירושלים אחת", שנכתב שנים לאחר המלחמה, כתב כי "משה דיין ניחן בחוש נדיר למעמדים היסטוריים והגיע 'מוכן' לעיר העתיקה. ה'הכנה' כללה פמליה של צלמים ואנשי תקשורת. נסענו לשער האריות בשיירה, שוטרים צבאיים מלפנים, ומאחור שני זחל"מים לאבטחה. עצרנו לפני השער. ראשונים נכנסו בו הצלמים. אחריהם שר הביטחון העוצר מתחת לשער וכאילו חש שחסר משהו - רומז לרמטכ"ל להתייצב לצדו. שהות קלה והוא פונה אלי: 'עוזי, בוא לכאן.'... אנו צועדים והצלמים מצלמים, וכך נולדה תמונת הכניסה הרשמית בשער האריות ההופכת ל'תמונת השער' של 'מלחמת ששת הימים' בירושלים".
עובדה מעניינת היא כי מאחורי שלושת המצולמים הראשיים, בין דיין לנרקיס, נראה רחבעם זאבי ("גנדי"), אשר היה אז עוזר ראש אג"ם במטכ"ל. ברגע הצילום הפנה זאבי את ראשו לאחור, ופניו לא נראים בתמונה. במשך כל השנים דמותו של הקצין בתצלום הייתה אלמונית. בשנת 1992 חשף המעצב דוד טרטקובר את זהותו של הקצין, במהלך הכנת פוסטר לציון "25 שנה לכיבוש", שהיה מבוסס על התצלום הידוע. לימים סיפר זאבי שבזמן הצילום הוא שמע יריות של צלפים ירדניים והוא הסתובב לראות מאין הן נורו, וכך החמיץ את הרגע. כשפגש את הצלם ברונר אמר לו: "הסתובבתי לאחור ופספסתי את מקומי בהיסטוריה. אני כמו אשת לוט שסובבה את הראש לאחור והפכה לנציב מלח."
בהשראת התצלום המפורסם, עיצב האמן אברהם אלישע מדליית ניצחון ובה חרוטים דיין ורבין על רקע שער האריות.
תצלום: 30x24 ס"מ. מצב טוב מאד.
