תיאטרון "האהל" - אוסף גדול ומיוחד של פריטי נייר היסטוריים

אוסף מיוחד של 16 פריטי נייר היסטוריים - מסמכים, תצלומים, חוברות, ותעודות נדירות - התיאטרון העברי "האהל" ושחקניו הגדולים, מראשית הקמתו בשנות ה־20 עד שנות ה־50.

1. "תכנית" - התכנייה הנדירה להצגה הראשונה של תיאטרון ה"אהל" - "נשפי י.ל. פרץ" ! דפוס הקואופרטיבי "אחדות" - בית הדפוס המרכזי של תנועת העבודה, תרפ"ו 1925. עיצוב הלוגו מעשה ידי הצייר פנחס ליטבינובסקי. את השם לתיאטרון בחר מייסדו משה הלוי בעצה אחת עם המשורר חיים נחמן ביאליק. בגלל מגבלות גודל הבמה באודיטוריום של הגימנסיה בו הועלו "נשפי י.ל. פרץ", בחר הלוי לפרויקט הפתיחה של התיאטרון הצגה הבנויה ממספר מערכונים כאשר בכל מערכון רק משתתפים בודדים והתפאורות בהם צנועות ממדים. הליהוק לתפקידים השונים שונה חליפות כדי לתת הזדמנות לחברים נוספים לעבור את "טבילת האש" הראשונה על הבמה. השותפים ליצירה: במאי משה הלוי, מוזיקה יואל אנגל, צייר אריה ספוז'ניקוב (לימים אלחנני), העוזר ברז'י (רג'יסור = במאי) רפאל צבי, תנועה ריתמית מרגלית אורנשטיין. בגב החוברת הודפס: "ההתחלה בשמונה וחצי בדיוק, אחרי הצלצול השני תנעלנה הדלתות".

2. קיץ 1926, תצלום "מסע פרסום" של ה"אהל" לקראת הצגתו הראשונה - "נשפי י.ל. פרץ" - בעמק הירדן. על גב הסוסים נתלתה כרזת הפרסום של ההצגה! ההופעות בפני החלוצים ב"התיישבות העובדת" היו בבסיס האידאולוגיה של תיאטרון הפועלים וחלק בלתי נפרד ממהותו. בגב התצלום בכתב יד: "בסיבוב נשפי פרץ... בדרך מדגניה א' לאפיקים קיץ 1926".

3. דרכון בריטי לתושב פלסטינה שחקן התיאטרון זאב ברבן, הוצא ביום 9 בפברואר 1934 לקראת מסע ההופעות הגדול של ה"אהל" באירופה. באמצעות החותמות השונות ניתן לעקוב בדיוק רב אחר מסלולו. יציאה מהארץ בהפלגה מנמל חיפה ביום 28 במרץ 1934. המדינות בהן נערכו הופעות: פולין (לבוב, ורשה, לודז' ועוד), איטליה, שוויץ, צרפת, אנגליה, ליטא, בלגיה ורומניה. חזרה לנמל חיפה ב 15 באוקטובר 1934, תקופת זמן של למעלה מחצי שנה של הופעות. הצלחת אותו מסע, הן מהבחינה האומנותית והן מבחינת החיבור עם קהלים יהודיים (פולין וליטא בעיקר) הייתה פנומנלית.

4. שתי תעודות מסע (פספורטים) של שחקני התיאטרון זאב ברבן ודבורה קסטלנץ מתעדים את תחנות מסעו השני של התיאטרון לאירופה ב 1950.

5. תצלום של "קבוצת הבניין" מקרב שחקני ה"אהל" בעבודות בניית "הבית האדום". "הבית האדום" 1925-1926. הוא בית מועצת פועלי תל אביב ויפו, נבנה ע"י פלוגת העבודה התל-אביבית של "גדוד העבודה" אשר חנתה באותם ימים על שפת הים. רבים מבין חברי קולקטיב ה"אהל" לקחו חלק בעבודות הללו. בצמוד לו הוקם "צריף האהל" המיתולוגי אשר פעל עד הקמתו של משכן הקבע של התיאטרון (ליד כיכר דיזנגוף, ברחוב בילינסון) ב 1940.

6. תצלום נדיר של בני הזוג, השחקנים זאב ברבן ודבורה קסטלנץ, על שפת ימה של תל אביב, קיץ 1929. בגב התצלום כתבה קסטלנץ: "האופניים שזכיתי בעד מסכה בנשף המטאטא בגן רינה". התיאטרון הסטירי "המטאטא" נוסד באפריל 1928 וסגר את שעריו ב 1954. בסיס פעילותו היה ב"בית העם" הנודע שברח' בן יהודה פינת שלום עליכם (באתרו הוקם לימים בית "אל על"). מעברו השני של הכביש, בקטע רח' שלום עליכם שבין בן יהודה לירקון, נחנך בפורים 1929, בשלושה ימים רצופים (25-27 במרץ) של נשפי הפורים המאוד-פופולריים של "המטאטא", ובנוכחות קהל רב, בית הקולנוע / בית הקפה "גן רינה", אשר היה למקום בילוי מהפופולריים ביותר בתל אביב המנדטורית.

7. תצלום של יהודה שחורי בהצגה "סדום" מאת ה. לייוויק, תיאטרון אקספרסיוניסטי עם השפעות רוסיות וגרמניות, המודרניסטי ביותר לתקופתו. הצגת הבכורה התקיימה ב 6 במאי 1939.

8. תצלום של דבורה קסטלנץ ובתה יעל, בהופעה אפיזודית, בהצגה "יום מנוחה" מאת ולנטין קאטייב. פרודיה על ממשלת רוסיה הדואגת לאזרחיה ("יום מנוחה"). הצגת הבכורה התקיימה ב 21 בנובמבר 1949.

9. שני פריטים מההצגה "ירמיהו" של "האהל": תצלום גדול (25x20 ס"מ) ותכניה: א. בתצלום זאב ברבן בתפקיד המלך צדקיהו. את הנביא ירמיהו בהצגה גילם שמחה צחובל ואת המלך צדקיהו גילם במקור יעקב אביטל. כשנה לאחר עלייתו של המחזה על הבמה עזב אביטל את ה"אהל" והצטרף ל"הבימה" ומי שקיבל את תפקידו כצדקיהו היה זאב ברבן (בתחילה היה לו אך תפקיד משני בהצגה). ההצגה נותרה ברפרטואר ה"אהל" למעלה מ 25 שנים! בגב התצלום כתבה בתו יעל: "אהל, ז. ברבן בתפקיד צדקיהו במחזה ירמיהו מאת סטפן צווייג". ב. התכניה המקורית של ההצגה: הצגת הבכורה נערכה ב 10 באוגוסט 1929 באולם "התערוכה הישן" (רחוב הנגב, לימים מתחם התחנה המרכזית "הישנה" של "אגד").

10. חוברת "בואו ונלך אל התיאטרון". בידיעה שהתפרסמה בעיתון "דבר" ב 29 בינואר 1946 לרגל הופעתה של החוברת (בהוצאת המחלקה לתרבות ולנוער שליד מועצת פועלי תל אביב ויפו) נכתב כי היא "נועדה להחזיר את הקהל לאולמות בשעת משבר". החוברת (בת 40 עמודים) עשירה בתצלומים של שחקני התיאטרון ואינפורמציה על התיאטרון ומסעות הופעותיו. בדף הפתיחה רשימת 13 ההצגות המסוקרות בה. רבות מהן, כמו "בשפל", "החיל האמיץ שווייק" או "מסעות בנימין השלישי", נעשו ברבות השנים לאייקוני התיאטרון העברי, ומוצגות שוב ושוב לאורך השנים. עיצוב הכריכה בידי משה וורוב'ייצ'יק.

11. הספר "המלך ליר" לוויליאם שייקספיר - העותק של שחקן תיאטרון האהל משה הלוי, עם חתימות ידו בעברית - "משה הלוי", ובאנגלית בשמו המקורי - "מ. גורביץ'". הלוי ביים ב"אהל" 52 הצגות (כולל זו) מעולם קודם לכן לא שיחק ולו באחת מהן. ליר בגילומו של משה הלוי היה תפקידו היחיד כשחקן בהצגת הבכורה שהתקיימה ב 3 ביוני 1941. כדי להקל עליו את המלאכה הכפולה, גילם את ליר לחלופין שמחה צחובל. הספר בתרגומו של ש.ל. גורדון, בהוצאת "תושיה", ורשה, 1899, שימש את הלוי באותם ימים.

12. מכתב קודר בכתב ידו וחתימתו של משה הלוי, 2 בנובמבר 1957. בשנת 1950 יצא ה"אהל" לסיבוב הופעות (שני) באירופה ועם שובו נקלע למשבר ארגוני ואמנותי חמור. בנסיבות שנוצרו, פינה משה הלוי - מייסדו, מנהלו האמנותי ובמאי הבית של התיאטרון את מרבית עמדותיו ויצא לדרך אמנותית חדשה. לאחר זמן שב לעבודתו בתיאטרון, אך חברי התיאטרון לא קיבלו אותו כשחקן מן המניין. במכתבו לאסיפה הכללית של חברי האהל מבקש הוא להכיר בו כחבר שוה זכויות. ומוסיף כי האסיפה הכללית -"חיי המוסד כולו, וכחיי כל אחד מחבריו, ובתוכם גם חיי, תלויים בה".

13. חמש עשרה דפים בכתב יד - סיכומי פרוטוקולים מישיבות אספות חברי קואופרטיב ה"אהל" מהשנים 1957-1959 הדנות בעיקר במשבר החומרי והאומנותי בתיאטרון והדרכים להתמודד עמו, ובקבלתם או בהשבתם של חברים חדשים לתיאטרון.

תיאטרון ה"אהל" נוסד בשנת 1925 בידי משה הלוי, כתיאטרון בחסותה של ההסתדרות הכללית, שמטרתו לסייע בעיצוב תרבות פועלים עברית. משה הלוי, במאי ומנהל התיאטרון, בחר שלא לצרף לתיאטרון שחקנים מתיאטראות קיימים אלא לגייס חבורה של שחקנים צעירים וללמד אותם את תפקיד המשחק. לאחר תקופת הכשרה, נערך מופע הבכורה של התיאטרון באולם גימנסיה הרצליה. מרבית מהצגות ה"אהל" בראשית דרכו היו מחזות היסטוריים ותנ"כיים, עם מסרים סוציאליסטיים. בשנת 1934 יצא "אהל" למסע הופעות מוצלח באירופה, כולל בפולין של לפני השואה (הדרכונים שלעיל הוחתמו באותו מסע). בשנת 1938 הופיע התיאטרון במספר הצגות במצרים. בתקופת היישוב היה ה"אהל" אחד מן התיאטראות המובילים בארץ, אולם בשנות החמישים הוא איבד את מעמדו לטובת תיאטרון "הבימה" ותיאטרון "הקאמרי", אשר משכו יותר את לב הקהל הישראלי. ה"אהל" נסגר סופית בשנת 1969, לאחר שההסתדרות הכללית הפסיקה להזרים אליו כספים.

הפריטים כולם שמורים במצב טוב מאד.