שבעה תצלומים מחרידים שצולמו במחנה ברגן בלזן (פרט לאחד מדכאו) על ידי בעלות הברית בזמן שחרור המחנה - תצלומים של ערימות של גופות הנספים כפי שנמצאו במחנה, וכן תצלום של אסיר כחוש כפי שנמצא במחנה בזמן השחרור (מחולק מאחור לשימוש כגלויה). הוצאת תנועת ההתנגדות הצרפתית בתום המלחמה. בגבם של התצלומים מודפסת הסיסמה: "Non! plus jamais de ces atrocites" - "לא! לעולם לא עוד מהזוועות האלה". צרפת, 1945.
ב-15 באפריל 1945, ב' באייר ה'תש"ה, יום ראשון אחר הצהריים, נכנסה קבוצה קטנה של קצינים בריטים אל ברגן-בלזן. הקצינים היו לגמרי לא מוכנים למראות המחנה, תמונות הזוועה שראו גרמו להם לזעזוע גדול. על כך כתב קצין הרפואה הבריטי גלין-יוז (Glyn Hughes): "... התנאים במחנה לא היו ניתנים לתיאור, שום תיאור או תמונה לא תוכל לתאר את הזוועה ששררה שם בחוץ, אך מה שנגלה לעיננו בפנים היה גרוע עוד יותר. ערימות עצומות של גופות היו פזורות על כל רוחב המחנה במספר עצום מלספור... חלקם נערמו בחוץ וחלקם בתוך הצריפים, בביבים על הדרגשים... ליד הקרמטוריום היה קבר עצום מחציתו מלא בגופות... צריף הנשים היה מלא בחולי טיפוס, לא היו דרגשים, החולים שכבו על הרצפה והיו כל כך חלשים עד שבקושי יכלו לזוז. ברי המזל מתוכם ישבו על מזרנים דקים, אחרים שכבו על הרצפה. לאחדים היו שמיכות ולאחדים אף זה לא היה. לכמה מהם היו בגדים, אך היו כאלו שהתכסו בשמיכות דקות..." (The Belsen Trial עמ' 31).
מצבם של האסירים היה כה קשה שבימים שלאחר השחרור מצאו את מותם כ-14,000 אסירים. הבריטים, שנחרדו מזוועות המחנה, זרקו כמויות מזון עצומות אל הכלואים המורעבים; אלו שאכלו אוכל רב לאחר שנות רעב ארוכות – קיבתם לא יכלה לעכל את המזון, ורבים מהם מתו מאכילה מופרזת. ב-17 באפריל הגיע כוח גדול של בריטים אל המחנה, ובפניהם שתי משימות: פינוי הגופות ופינוי הניצולים. לצורך פינוי הגופות נלקחו לעבודה אנשי אס אס; כמו כן, מושלי מחוז דרום סקסוניה וראשי כל היישובים באזור הובאו על ידי הצבא הבריטי לצפות בזוועות.
תצלומים אלה הופצו בצרפת לאחר המלחמה כחלק מהמאמץ הראשון להנצחת זוועות השואה.
תצלומים: 15x11 ס"מ. פרט לאחד 9x14 ס"מ. מצב כללי טוב מאד.
