‘Vom Bauen und Wohnen im neuen Palaestina’ - על בנין ומגורים בפלשתינה החדשה - חוברת המלווה ב 53 תרשימים, דיאגרמות, ותצלומים בנושא בניה בארץ ישראל, מאת האדריכל אלכסנדר לוי, ברלין 1920. הקדמה מאת פרופ' אוטו ורבורג ( בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית). החוברת שלפנינו עמדה בסימן סיומה של מלחמת העולם הראשונה והתחלה של עידן חדש של בנייה בארץ ישראל. הפיכת ארץ ישראל ממקום של בתי מלון וחדרי לינה לאורחים קרואים, לתוכנית בניה נרחבת של מבנים קבועים עבור עולי כל הארצות אשר עתידים להשתכן דרך קבע בארץ ישראל. בהקדמת פרופ' ורבורג הוא מדגיש את הצורך שיש למהגרים היהודים החדשים להגיע למקום 'מוכן', מבלי שיצטרכו בעצמם לעסוק בעיצוב ואדריכלות הארץ, בפרט לאור סגנונות הבניה המערבים מזרח ומערב אשר בהם התאפיינה ארץ ישראל של שנות ה־20. בחוברת בין היתר, דוגמאות של מבנים אירופאים שלשיטתו של לוי יכולים היו להתאים לבניה בארץ ישראל, והסברים נרחבים על סוגי החומרים הנדרשים לבנייתם, כח האדם הנצרך, העמידות לאורך שנים, דוגמאות למבנים ציבוריים קבועים כגון בתי כנסת ומבני ציבור ועוד. אלכסנדר לוי [1883, ברלין - 1942, אושוויץ] אדריכל יהודי-גרמני ציוני, שפעל בארץ ישראל, בגרמניה ובצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-20. עם סיום לימודיו התיכוניים בברלין בשנת 1902 גמר בליבו להיות אדריכל, ובשנת 1912, כבר היה למתכנן ראשי במשרד בו עבד בברלין. מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת 1908 הציע לארתור רופין את שירותיו, ובשנת 1912 תכנן לוי ארבע תכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח נמל יפו, אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון, וייסד את "אגודת בוני ארץ ישראל" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גל ההגירה לו ציפו. לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי עם רעייתו לארץ ישראל בשנת 1920 והקים משרד קטן לתכנון ובניה. לוי תכנן, בין השאר, את ביתו של מנחם אוסישקין (רחוב אלנבי פינת רחוב הירקון) ואת בית הפגודה. בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ הסגנון הבינלאומי, התאפיינו תכנוניו של לוי בסגנון אקלקטי, שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי עזב את ארץ ישראל בשנת 1927 ושב לברלין. בעקבות עליית הנאציזם עזב את גרמניה בשנת 1932 וקבע את מקום מגוריו בפריז. בפריז המשיך בעבודתו כאדריכל, וסייע לתנועה הציונית 'מרחוק'. לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים במלחמת העולם השנייה עבר לוי, בהיותו אזרח גרמני, בין כמה מחנות מעבר בצרפת, ב-25 באוגוסט הצליח לשלוח גלויה בשם בדוי לרעייתו, נדיה. ב-28 באוגוסט 1942 נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נספה. 56 עמ'. 32 ס"מ. מצב טוב. ,
תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
