11 פרטי נייר ומזכרות מאולימפיאדת ברלין 1936 שהתקיימה בגרמניה הנאצית.
1-4. ארבעה תשלילים: שלושה מהם מראות האיצטדיון הומה קהל בזמן התחרויות האולימפיות באולימפיאדת ברלין 1936. הרביעי משחק כדורגל של נבחרת הנושאת דגל מגן דוד (יתכן שצולמה במסגרת המשחקים שקיימו היהודים בנפרד משטח האיצטדיון).
5-8. ארבע גלויות מצולמות - מראות מאיצטדיון מינכן, בריכת השחיה, והביתנים. גלויות רשמיות אשר הוחתמו במסגרת האולימפיאדה. בגב הגלויות סמל האולימפיאדה, חותמות צלב קרס של המפלגה הנאצית ובולי הרייך. שתיים מתוכן נשלחו בדואר.
9. מעטפה גרמנית שנשלחה בדואר ביולי 1936. בחזית מדבקה עם הסמל הרשמי של האולימפיאדה, בגבה בולי הרייך וחותמת צלב קרס מהאולימפיאדה.
10. גלויית מזכרת מהאולימפיאדה - חותמת נאצית עם צלבי קרס ותמונת היציע באיצטדיון.
11. סיכה עם סמל האולימפיאדה - משחקי החורף 1936.
האולימפיאדה ה־11 אשר התקיימה בברלין בירת גרמניה הנאצית, תחת השלטון הדיקטטורי בתקופת השיא שלו, היא אחת האולימפיאדות הזכורות ביותר מבחינה היסטורית במאה ה־20. מערכת התעמולה הנאצית ובראשה יוזף גבלס, שר התעמולה של גרמניה, השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. ואכן האולימפיאדה נחשבת עד היום לדוגמה להצלחת התעמולה הנאצית. גבלס והבמאית לני ריפנשטאהל (בניצוחו של הצלם הנס ארטל) הפיקו את הסרט "אולימפיה" שיצא בשני חלקים (כשנתיים לאחר שיצא הסרט 'ניצחון הרצון' אשר הפיקה ריפנשטאהל), המציג את האולימפיאדה באור התעמולה הנאצית, תוך שימוש באסתטיקה פאשיסטית ונאצית, ובאוצר הדימויים הוויזואלי הנאצי שהוצג על ידי ריפנשטאהל, כמו גם העלאת ערכי ה"גזע" וה"פולק". הדבר נעשה באמצעות מוטיבים חזותיים שונים אשר מטרתם היתה להציג את הפיזיולוגיה המושלמת של בני הגזע הארי באמצעות צילומים אמנותיים של אתלטים יוונים. על מנת להציג מצג שווא של סובלנות המשטר כלפי חוץ, נמנעו הנאצים במהלך האולימפיאדה מלפגוע באנשים מהגזע ה"נחות" (יהודים, שחורים וכדומה), והוסרו כל השלטים כנגד היהודים. אך עם זאת, לאחר האולימפיאדה נשמעו טענות כי השחקנים הופלו לרעה בגלל מוצאם. היהודים ובכללם היישוב הארץ ישראלי החרימו את האולימפיאדה וארגנו משחקים אולימפיים אלטרנטיביים, שבהם השתתפו גם ספורטאים לא יהודים.
מצב כללי טוב מאד.
