אוסף חשוב של 19 תצלומים המתעדים הצגות תיאטרון של אסירים אשר התקיימו במחנות סטאלאג, ותכניה להצגת תיאטרון אשר יצאה במחנה השבויים THEATRE DES DU STALAG XIII C - תיאטרון סטאלאג XIII C - בזמן מלחמת העולם השנייה, בהשתתפות אסירי המחנה. הדפסת סטנסיל על נייר פשוט. חותמת דיו של המחנה. איורים ותוכנית המופע - נגינה, טנגו, ועוד.
בזמן מלחמת העולם השנייה ביקשה גרמניה הנאצית לשמור על מראית עין של קיום החוק הבינלאומי ולפיכך הוקמו בה מחנות ייעודיים לשבויי מלחמה מצבאות בעלות הברית ממדינות המערב שכונו סטלאג (StaLag, קיצור של Stammlager - מחנה ראשי אשר לו תת מחנות). על פי אמנת ז'נבה השלישית משנת 1929 מחנות אלו יועדו רק לשבויי מלחמה, לא לאזרחים. לצלב האדום הותר לבקר במחנות והשבויים זכו ליחס סביר באופן יחסי. בשל תנאים אשר אפשרו שעות של "פנאי" במשך היום עסקו האסירים בפעילות תרבותית על מנת לרומם את רוחם.
התיאטרון במחנה היה אחת הדרכים בהן שבויי מלחמה הצליחו להביע את חירותם בצורה יצירתית חרף תנאי המעצר הקשים. אסיר מחנה סטאלאג לשעבר אנדראה קוסטרניג הגדיר זאת: "התיאטרון והמחול שימשו להביא מעט שמחה לאפלולית של חיי היומיום ולהאיר את עיני הצופים". לכל אומה במחנה היה תיאטרון משלה. כך למשל "התיאטרון הצרפתי", "התיאטרון הבריטי" ואחרים, אשר התקיימו זמן ארוך יחסית במחנה. קיומן של הצגות תיאטרון אושר על פי סעיף 17 של אמנת ז'נבה המאפשר את צורכיהם האינטלקטואליים של שבויי מלחמה, והוא אשר אפשר לתיאטרון להתפתח במחנות. באותו סעיף נכתב: "הלוחמים יעודדו ככל האפשר את ארגון העיסוקים האינטלקטואליים והספורטיביים של שבויי המלחמה." קבוצות התיאטרון נוצרו באופן ספונטני על ידי אסירים שכישורי השירה שלהם בלטו במיוחד בלילות. היו "סטאלאגים" בהם ניתן חופש גמור לאסירים להופיע, ואף הוצבו בהם במות תיאטרון ותפאורות (כזה היה סטאלאג - X-B למשל). היו קבוצות שבשנות המלחמה הציגו 230 הצגות, והיו אף כאלה שהציגו יותר. הפעילות שהתקיימה בתיאטראות אלה - ה'שחקנים', התפאורה, התזמורת, וההופעות ניכרת היטב באוסף התצלומים הנדיר שלפנינו.
לרבים מהאסירים העיסוק בבילוי ופנאי היה ענין של הצלת חיים ממש, באשר הוא הוא הדבר היחיד אשר הרים את רוחם, להמשיך ולהאבק לחופש. איב דוראנד בספרו "חיי היומיום של שבויי מלחמה" (פריז 1987) כותב: "החיים הקולקטיביים של המחנות הולידו אירועים רוחניים, תרבותיים וספורטיביים, בדרגות שונות של תחכום אך לעתים קרובות באיכות מדהימה. אלו מעידים על המשאבים יוצאי הדופן שמהם יכולה הרוח האנושית לשאוב אפילו במצבים הקשים ביותר." (עמוד 173).
עם זאת, נציין כי גורלם של מרבית אסירי ה'סטאלאג' היה קשה, וגם אלו לא הועילו להצלתם. שבויי מלחמה רוסים ופולנים נשלחו פעמים רבות למחנות ריכוז, כולל אושוויץ. הרעבה הייתה מדיניות מכוונת בסטלאגים, במיוחד לגבי שבויי מלחמה סובייטים. המחנות כללו שדה שסביבו תיל דוקרנים, בו נדחסו אלפי אנשים. בדרך כלל לא היה מקום לשבת או לשכב. כמו כן, לעתים קרובות לא היה מחסה ממזג האוויר אשר היה קר מאוד בחורף הפולני והבלארוסי. המזון שסופק היה מעט מדי כדי להשאיר את האסירים בחיים. אסירים בני לאומים שונים הופרדו בדרך כלל זה מזה על ידי גדרות תיל שחילקו כל סטלג לאומה בנפרד. בכל סטאלאג הקים הצבא הגרמני מחנות משנה בשם Arbeitskommando כדי להחזיק אסירים בקרבת מקומות עבודה ספציפיים, בין אם מפעלים, מכרות פחם, מחצבות, חוות או תחזוקת מסילות ברזל, בהם הועסקו רוב שעות היום בעבודות כפייה. (מחנה השבויים הגרמני הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה היה סטלג VII-A במוסבורג, גרמניה. למעלה מ-130,000 חיילי בעלות הברית נכלאו שם. הוא שוחרר על ידי דיוויזיית השריון ה-14 של ארה"ב בעקבות קרב קצר עם חיילי SS של דיוויזיית גרנדיירי הפאנצר ה-17 של ה-SS ב-29 באפריל 1945. (אחד הסיפורים ההירואים של מלחמת העולם השנייה התרחש Stalag Luft III, מחנה שבויים גדול ליד סאגאן, שלזיה, גרמניה (כיום ז'אגאן, פולין), בו התרחשה בריחה מאורגנת. ב-24 במרץ 1944, 76 אסירי בעלות הברית נמלטו דרך מנהרה באורך 110 מ'. מתוכם, 73 נתפסו מחדש תוך שבועיים, ו-50 מהם הוצאו להורג בפקודת היטלר ברציחות של סטאלאג לופט III. לימים הופק סרט בשם "הבריחה הגדולה" אודות אותו אירוע).
על חיי התרבות והתיאטרון במחנה השבויים סטאלג ותצלומים של שבויים שהתחפשו לדמויות שונות בהצגת תיאטרון ראה כאן
וראה גם Kusternig, Andréas, “Entre université et résistance : les officiers français prisonniers au camp XVIII A à Edelbach” [Between University and Resistance: French POW Officers in Camp XVIII A in Edelbach] in Catherine, Jean-Claude (ed.), La captivité des prisonniers de guerre : Histoire, art et mémoire, 1939-1945, Presses universitaires de Rennes, Rennes, 2008, p. 58.
* 19 תצלומים, חלקם חתומים בגבם בחותמת דיו של מחנות סטאלאג השונים, וחותמות נאציות. 9x14 ס"מ. מצב טוב.
* תכנית תיאטרון [4] עמודים. קרע לאורך הדף השני ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.
