אחת שאלתי מאת ה' בעת שהייתי בגיא ההריגה, ואותה אבקש עכשיו' - מכתב מרגש בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אפרים אשרי, אל רבי יצחק קוסובסקי אב"ד יוהנסבורג. בו הוא מתאר את רגשותיו נוכח המראה אשר ראו עיניו בישיבת שארית הפליטה.
' בחורי חמד יושבים ועוסקים בתורה בהתמדה גדולה וביראת ה' שקדמה לחכמתם... ומי הם? אודים מוצלים מאש. מי זאת עולה מן גיא ההריגה? שירדו באש ועלו באש, הלא באש נאום וגו' , ומוסיף במילותיו המרטיטות: 'עוד זכיתי להיות ביחד עם תלמידי היקרים לי כנפשי שעליהם מוסר אני את נפשי וגופי וזהו כל מגמתי בחיים ואחת שאלתי מאת ה' בעת שהייתי בגיא ההריגה, ואותה אבקש עכשיו, שבתי בבית ה' כל ימי חיי...'. ומסיים בברכות לרב קוסובסקי.
הגאון רבי אפרים אשרי [תרע"ד – תשס"ג 1914-2003], בראשיתו למד בישיבות סלבודקה, פוניבז' ובתלמוד תורה דקלם. הוסמך להוראה בידי רבה של קובנה רבי אברהם דב כהנא שפירא שאף עמד לימינו בשנות השואה בגטו קובנה. בעת שהותו בגטו קובנה רוב רבני הגטו נרצחו, והרב שפירא עצמו חדל מלפסוק באופן מלא עקב חולשתו ומצב בריאותו הרופף. באותה העת השיב הגאון רבי אפרים אשרי לשאלות הלכתיות הרות גורל במקומו. את דפי התשובות טמן הרב באדמה, ולאחר המלחמה הוציאם וקיבצם לספר 'שו"ת ממעמקים' – בו מתואר מצבם הקשה של יהודי הגטו והשאלות ההלכתיות הקשות שנשאלו בין חיים למוות. לאחר השואה שמש כרב במחנות העקורים ומסר נפשו למען הקמתו מחדש של עולם התורה על ידי הניצולים כפי שמופיע במכתב שלפנינו.
[1] דף נייר רשמי. 29X23 ס"מ. מעט קמטים. מצב טוב מאד.
תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
