מכתב היסטורי וחשוב בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר בעל ה'אש דת' מאוזרוב - רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין בעיצומה של השואה הנוראה, בו הוא קובע דעתו בנחרצות כי האויב הנאצי יפול בדרכו לארץ ישראל, ולא יצליח להתקרב אל שערי הארץ. נשלח למקובל רבי משה יאיר וויינשטוק ב 9 ביולי 1942 בזמן הכיבושים הגדולים של גנרל הוורמאכט הגרמני ארווין רומל בצפון אפריקה מזרחה בדרכו לארץ ישראל.
את מכתבו פותח האדמו"ר בענין כספים שיועדו לחלוקה במוסדות הקודש בארץ ישראל, ומבקש כי ישלחו אליו את ספר הזוהר שהדפיס הרב מרגליות, ומפציר ברב וויינשטוק כי ישתדל בענין הדפסת ספריו, וכי אין לדאוג מהעתיד משום ש"בטוחני חזק כי השונא יהיה לו מפלה, ולא יתקרב ח"ו [חס וחלילה] לארץ ישראל ואין ספק כי קרובה ישועתנו לבוא", לקראת סוף הדברים מבקש האדמו"ר כי יתפלל עבורו ועבור קרוביו שצריכים לרפואה שלמה. הדברים אודות 'השונא' שלא יתקרב לארץ ישראל מכוונים לצבא הגרמני בראשות רומל אשר התקדם בצפון אפריקה בכיבוש אחר כיבוש בהביסו את הצבא הבריטי, לכיוונה של ארץ ישראל.
בימי מלחמת העולם השנייה עמדה ארץ ישראל שבשלטון המנדט הבריטי פעמיים בפני סכנת פלישה של הנאצים ובעלי בריתם. הסכנה הראשונה החלה ביוני 1940 כאשר כבשה גרמניה את צרפת, והשליטה בצרפת ובמושבותיה הייתה בידי משטר וישי הפרו-נאצי. בכך באו סוריה ולבנון תחת שלטון פרו-נאצי. הנחת העבודה של הבריטים הייתה שפלישה גרמנית לארץ ישראל מצפון היא אפשרות ריאלית. בקיץ 1940 החלו הבריטים להקים קווי ביצורים להגנת הארץ מפני פלישה ולהכנת פעולות התנגדות לכובשים, אם תפול בידי האויב. בהמשך בשנת 1942, התקדם קורפוס אפריקה של הגנרל רומל בצפון אפריקה מזרחה וגבר החשש מפני נפילת תעלת סואץ. בשל חשש זה הגו הבריטים את תוכנית "המבצר האחרון" (Palestine final fortress). לשם יצירת קו הגנה באזורים ההרריים של צפון הארץ. עם התקדמות קורפוס אפריקה לכיוון תעלת סואץ השתררה ביישוב חרדה, ובהנהגת היישוב החלה להרקם תוכנית "מצדה על הכרמל" לריכוז כלל אנשי היישוב בהר הכרמל וסביבותיו לקרב הגנה הרואי ואולי סופי. תקופה זו בתולדות היישוב קיבלה את הכינוי "מאתיים ימי חרדה". לבסוף כידוע, לאור ניצחון הבריטים בקרב אל עלמיין השני והדיפת האויב מצפון אפריקה בנובמבר 1942 הוסר איום הכיבוש הנאצי מארץ ישראל, בדיוק כפי שחזה האדמו"ר במכתבו.
[2] עמודים. 25x20 ס"מ. מצב טוב. מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב.
