משחק קופסה לילדים שמטרתו להכיר לצעירים את דגלי אומות העולם כאשר דגל ישראל הוא החשוב והיקר ביותר. הוצאת בנימין ברלוי - חלוץ תעשיית המשחקים בישראל, תל אביב שנות ה־50.
בדף הוראות המשחק נכתב: "ב 11 למאי 1949 אחר מלחמה כבדה עם 7 מלכי ערב, ואחרי נצחוננו הגדול על הפולשים הערבים לארצנו - הוכר דגלנו כשווה בין שווים על ידי כנסת האומות בליק סקסס, באמריקה, ודגלנו מתנוסס בין שאר דגלי אומות העולם ברמה ובכבוד... כבוד לדגלנו, דגל ישראל - גאון אומתנו". מטרת המשחק היא לקנות כמה שיותר דגלים שערכם נקבע לפי מספר התושבים שבכל מדינה, כאשר מחירו של דגל ישראל הוא הגבוה ביותר ומי שמגיע ראשון אל מקום דגל ישראל מקבל כרטיס בשווי 40 שקל שהוא השווי הגבוה ביותר, וכל משתתף המגיע למקומו של דגל ישראל התפוס משלם למחזיק בו דמי חניה. המנצח במשחק הוא המשתתף המגיע בסימנו במפת העולם למספר 100.
חלקי המשחק:
לוח עם מפת העולם בדפוס ליטוגרפי צבעוני - וסביב 60 דגלי האומות
60 כרטיסי קרטון עם איורי דגלי האומות
60 שטרות בני שקל אחד
60 שטרות בני 10 שקלים
60 שטרות בני 100 שקלים
4 חיילים
שתי קוביות
דף ההוראות עליו מודבק דגל ישראל.
המשחק "דגלנו בין דגלי האומות" נוצר באוירת המשחקים ה"לאומיים" שיצר ברלוי אשר העבירו את המסר של אתוס היישוב, ביניהם "הספרן", "טיול בארץ", "אנו בונים את ארץ ישראל", ו"ארצנו". בכולם התכוון ברלוי להעצים את תחושת ה"אנחנו" ולחזק את הלאומיות העברית שאיפנה כל כך את תקופת ראשית שנות ה־50. ברלוי ראה עצמו כנושא שליחות חינוכית והדבר בא לידי ביטוי בדפי ההוראות של המשחקים הללו לרבות ב"דגלנו" בהם הוסיף הוא מבוא בסגנון מליצי בעברית משובחת נושאת חזון וחינוך הדור הצעיר לערכי העם והארץ אשר ניתנה בצמוד למשחק. כתיבת דפי "הוראות המשחק" אפשרה לברלוי להתבטא כ"סופר" ולהביע את ה"אני מאמין" שלו, החינוכי והפוליטי. האיכות הגבוהה של לוח המשחק המאויר אף היא מאפיינת את חוסר ההתפשרות של ברלוי שעבד עם מיטב אמני ומעצבי התקופה, כגון פלדי ועובדיהו, משה מטוס (מטוסובסקי), איזה הרשקוביץ, דוד גלבוע, יוסף בס ואחרים.
קופסה: 36x28x3 ס"מ. על גבי הקופסה מודבקת תוית מס קניה. משחק שלם. מצב טוב.
