BERGEN BELSEN Geschichte und Gegenwart - ברגן בלזן, עבר והווה [ללא ציון תאריך, 1960]. גרמנית.
פרסום נדיר וחשוב שיצא בעקבות כנס בינלאומי שהתקיים במחנה ברגן בלזן בשנת 1960 בהשתתפות לוחמי ההתנגדות, וניצולי המחנה. הכנס נועד לעורר את דעת הקהל העולמית באשר להקמת מצבות זיכרון לאפר הנשרפים במחנה, וכן לשלדי אדם שנקברו במקומות שונים סביב למחנה בתום המלחמה, ללא קבורה מכובדת, וללא מצבות, או ציון כל שהוא באשר לנספים שאפרם פוזר בסמוך למחנה בחודשים האחרונים של המלחמה.
החוברת פותחת בתקציר אודות הזוועות שהתרחשו במחנה המוות ברגן בלזן - מספר האסירים שנספו בו, שיטות ההרג, וההטעיה של הנאצים ועוד. הכותב מציין כי ידוע על שמותם של לפחות 16,000 נספים ממחנה ברגן בלזן אשר לא הובאו לקבורה מסודרת, וכי השטח שסביב המחנה בו נקברו שלדי אדם איננו נגיש משום שנערך בקרבת מקום מטווח אימונים של הצבא הסובייטי והאזור כולו אסור בכניסה, כך שלא ניתן להגיע לחלקות הקרקע בהן נקבר אפרם של הנספים. וכן כי ידוע על אלפי גופות אשר נמצאות עוד מזמן סוף המלחמה מתחת למסילות הברזל באופן מפוזר - גופות של אנשים שנורו בידי אנשי האס אס בסוף המלחמה באפריל 1945 ונדחפו לתוך בורות גדולים, בורות שלאחר המלחמה לא נעשה עימם דבר, האנגלים פשוט יישרו את השטח שהיה מכוסה אפר. בחוברת שהוציאו הניצולים נטען, כי בברינדונק למשל הוכנס אפר הנשרפים לכדים עם ציון שמות הנספים בצורה מכובדת, כך שהקרובים לכל הפחות יכולים לעלות מדי שנה לאותן אנדרטות זיכרון שהוצבו לזכר יקיריהם שנספו - דבר שלא נעשה בברגן בלזן. כמו"כ מדווח כי האנדרטאות לזכר קורבנות השואה נשמרות במצב מחפיר, ואם זה היחס לזכרונם של הנרצחים לא פלא שהדור הצעיר לא מודע לאמת ההיסטורית של זוועות הנאצים.
כאשר מתבוננים בעובדות מטרתה המקודשת של אותה ועידה, ופרסום ממצאיה בחוברת שלפנינו מקבלת משנה חשיבות. מחנה ברגן בלזן בולט במיוחד בעובדה כי בתום המלחמה נחפרו בסביבתו קברים המוניים אשר הכילו עשרות אלפי הרוגים. קברי המונים הללו ידועים עד היום בזכות תצלומים שנעשו בידי החיילים הבריטים באפריל 1945 לאחר שחרור המחנה. בפברואר 1945 הפכה בעיית פינוי הגופות להיות הבעיה החמורה ביותר של המחנה, מאחר שמספר ההרוגים היה גבוה בהרבה ממספר הגופות אשר נשרפו בקרמטוריום 3 גופות בכל פעם. במרץ הונחו ערימות של גופות בתלים שבהם זרקו הנאצים עצים ספוגים בנפט, אשר הובערו. כשהיה ברור כי השחרור קרב, עשו הגרמנים מאמץ אחרון לפינוי הגופות. בין ה-11 ל-14 באפריל נלקחו האסירים שעוד יכלו ללכת למלאכת פינוי הגופות. הגופות הועברו לנקודה מרוחקת במחנה ונזרקו לקבר אחים ענק. כ-2,000 אסירים הועסקו בעבודה זו משש בבוקר ועד החשיכה. בתמורה קיבלו רבע ליטר מרק ללא לחם ושתייה נוספת. לקראת סיום המלחמה התרבו צעדות המוות והאסירים הובלו מרחקים ארוכים בצעדות שנמשכו ימים רבים בשלג ובקור ללא מזון, מים, ביגוד או נעליים ראויות. רבים מהם מתו בדרך מתשישות, רעב או שנרצחו בירי בדרך על ידי הנאצים, ולא נקברו בצורה ראויה. חלקם הגיע באפיסת כוחות חזרה לברגן-בלזן ומתו בקרבת מקום. המצב במחנה היה כה חמור שבימים שלאחר השחרור מצאו את מותם כ-14,000 אסירים. ב-17 באפריל הגיע כוח גדול של בריטים אל המחנה, ובפניהם שתי משימות: פינוי הגופות ופינוי הניצולים.
החוברת עצמה הודפסה במכונת כתיבה. הכריכה עוצבה באופן מיוחד המבטא את המסר שלשמו הודפסה החוברת: בחלקה התחתון תצלום של שלדי אדם - הנרצחים במחנה, באמצע שלט שהוצב בקרבת המחנה עם הכיתוב: "כאן קבורים 5000 גופות" ללא אנדרטה ראויה וללא תיחום, ובחלקה העליון מצבת זיכרון.
פרסום נדיר ביותר. איננו מופיע בספריה הלאומית וכן לא בקטלוג הספריות העולמי world cat!
10 דף. 30 ס"מ. מצב טוב מאד.
