הגדה לא מסורתית בצורת מגילה נגללת על שתי ידיות עץ - ארוכה במיוחד - נפתחת לאורך של 3.5 מטר! ישראל, תשכ"ב [1962] - התייחסות נרחבת למאורעות הזמן בראשית שנות ה־60, קטעי קריאה מקוריים רבים. הדפסת סטנסיל עם איורים, ללא ציון מקום [קבוצת השרון?]. נדיר.
ההגדה עוסקת בהווי הקבוצה, בהתפתחות החברתית בארץ ישראל, במאורעות הזמן, במתח ששרר בישראל מבחינה בטחונית, ובחג הפסח מזוית מקורית, ועוד.
בין היתר מופיע קטע המתייחס למחסור במים במדינה ולבניית צינור הירדן, וכן לנסיונות הערבים לחבל בתהליך, ולתגובה הישראלית: "גם אנו זקוקים במדינה למים מרוים בכל פנה ופנה. הירדן אט אט יסוב לאחור, יזרום בנקבות שחורות משחור בתוך צינורות גדולים בקוטרם - לא עוד האפיק בו זרם. אויבים מתנכלים לבצוע המשימה חורשים מזימה ועוד מזימה, אל ישלו עצמם מעבר לגבול - הדוחק את אפו יוציאנו חבול. כי על המפעל אדיר הממדים שומר ישראל לובש מדים...". כמו"כ מופיע שיר תחת הכותרת "סובי ממטרה" העוסק בהשפעת המים בארץ ישראל. מופיע קטע על רדיפת האנשים אחרי הכסף, קטע "קריאה" מחורז העוסק במעלת המתינות, ועוד. כמו"כ חלק מ"כוס ראשונה" מתייחס למאורעות הזמן: "האדם מחפש חדש על הנושן, מדינות חדשות זוקפות ראשן, החלל נפרץ ברעש הרקטה - ראשון הגיע שליחו של ניקיטה...".
הקטע של "מה נשתנה" מחולק לשלשה "אומרים" - צביה, אורי ו"כולם", ומתייחס ברמז לתקופה המתוחה: "...שבשאר השנים היינו אנו בין נשואים בין רווקים, השנה הזאת כולנו רתוקים...". מופיע קטע הקראה בכוס שנייה העוסק בהישגים של מדינת ישראל: "... בית על עמודים עמד באי שם חזון למציאות הפך והוגשם...". בחלקה השני של ההגדה תחת הכותרת "שלב ב'" מופיעים קטעים מקוריים ארוכים - "קומו רודפי המותר" (על משקל "קומו תועי מדבר" אשר מופיע בהגדות הקיבוציות של שנות ה־40) - שיר מחורז ארוך הקורא להפסיק לרדוף אחר המותרות, ולעסוק בבנין הארץ.
לאחר מכן מופיעים כמה שירים העוסקים בבניית המשפחה היהודית - תחת הכותרת "קינת הדור האחרון" מופיע קטע היוצר קרוסטיכון של הכותבים יצחק ומיכאלה אלינסקי, ועוסק בפרידה של גבר מאשה. אחריו תחת הכותרת "במתי מעט" שורות העוסקות בבניית משפחות היהודים לאחר השחרור מהצבא: "בשמונה נפשות התגייסו החברה לצבא, עתה עשנו הטבע ככל הזוגות על פני האדמה הזאת..", וכן שירים העוסקים ביציאה מהרווקות לחיי הנישואין.
הקטע הבא הינו חידון היסטורי העוסק בביאת עם ישראל לארץ ישראל, הכולל "הקדמה לחידון": "שימו לב חבריא לזה החידון בהיסטוריוגרפיה עוסק הנדון" הרומזת לנושאים הנשאלים בו - ליד כל שאלה מופיע מקום לתשובה שנכתבה בכתב יד. תחת הכותרת "כוס רביעית" מופיע קטע העוסק בחגי ישראל סוכות, חנוכה, ושבועות.
השיר 'אחד מי יודע' הוסב ל"שלשה פועלי ספורט", "ארבעה נשואי תשכ"ב", "חמשה ילדי חמדה". השיר "חד גדיא" מספר את סיפורים של חברי קבוצת השרון.
בראש ההגדה ובסופה לא מופיע שם המקום בו היא נכתבה. לקראת סוף ההגדה מופיע קטע הפותח במלים: "כשישבתי בשיחת חברה של קבוצת השרון המאוחד שישבה אי שם באחת מדירות החברה..." - על פי קטע זה יש להניח שההגדה נכתבה על ידי חברים ב"קבוצת השרון".
הגדה נדירה ביותר, כפי הנראה עותק יחיד בעולם! לא מופיעה בשום רשומה ביבליוגרפית אודות הגדות לא מסורתיות שהודפסו בישראל.
אורך 3.5 מטר!!! רוחב:17 ס"מ. שני גלילי עץ בחלקה העליון והתחתון. מצב כללי טוב.
