הגדה לא מסורתית עם איורים נאים. מלווה בקטעים עכשווים העוסקים בגורלו המר של עם ישראל באירופה הכבושה בידי הנאצים, ובניסיונות ההעפלה לארץ ישראל. קיבוץ נען תש"א, 1941.
ההגדה פותחת בשירי אביב וקטעים מההגדה המסורתית, בהמשך מופיעים קטעים מקוריים - "מנגינה לי" מאת טשרנחובסקי, "ביום הזה" מאת יוסף חיים ברנר, "יצאנו לשנות את פני העולם" מאת בלינסון. ואז מגיע הקטע הארוך אשר נכתב במיוחד להגדה זו: אשר כותרתו "בליל זה" - בו מתאר כותב ההגדה באריכות את הקמת קבוץ נען עשר שנים קודם לכן בשנת 1931: "במתי מעט עלינו את המקום הזה, ארבעים ושלש נפש...". הכותב מתאר את הקשים שעמדו בפני המקימים הראשונים שעמוד בפני אדמה יבשה במטרה להפריחה. בהמשך הוא מתאר את מאורעות שואת יהודי אירופה הקשים כפי שהיו ידועים בארץ ישראל באותה שנה:
"ותהי לנו גם השנה שנת יגונים גדולים כאשר לא ידע עמנו זה מאות בשנים... בהשתולל כוחות הרשע והזדון בעולם... סופת ההשמדה גורפת גלויות מישראל, מי לחרב ומי לעקדה ומי לעבדות וקלון... ונשמע את שועת עמנו המורדף בגויים הנה היא עולה מלהבות המלחמה, מפולין, מרומניה, מבולגריה, מהונגריה ומאשכנז..." . ומפרט גם את הקשיים העומדים בפני העולים הדופקים בשערי הארץ ומנסים לעלות אליה מכל תפוצות ישראל, כאשר הוא מכנה את הבריטים "בני העם הרודה":
"ויוסיפו בני עמנו לחתר בעצם ימי המלחמה בימים וביבשת, לבוא אל חוף הארץ... ויקדמום בני העם הרודה בחרי אף ובמשטמה ואלפים מהם עודם חונים במחנות הסגר פה ובאיים רחוקים, חוגגים חג החרות בין גדרות התיל...", ומביע את החשש מהלא נודע ומפני הקשיים שעוד עתידים לבוא. לקראת סוף הקטע מביע הכותב תקוה כ"עוד יקום האדם העובד ויתנער מחדש ידליק את משואות החזון ויבער את הרשע... כי עוד יקום ביתנו איתן...".
בהמשך מופיע קטע "אל חוף ימה של ארץ ישראל גלים חותרים" העוסקים במעפילים המנסים להגיע לארץ ישראל, "ברכי נפשי", ו"הנה ימים באים".
20 עמ'. 28 ס"מ. קרעים קלים בשולי העטיפה. מצב טוב. עותק ספריה לשעבר.
