הגדה' הראשונה שהוכנה והודפסה במיוחד לרגל יום העצמאות במתכונת ההגדה של פסח המסורתית. חיבר ועיבד אהרון מגד. הוצאת מטכ"ל, תל אביב תשי"ב 1952.
כל הטקסטים ב'הגדה' משתמשים בלשון בו נכתבה ההגדה של פסח המסורתית, אלא שבמקום יציאת מצרים והגאולה מופיעים טקסטים המתייחסים לבנין הארץ, האויב הערבי, ותקומת עם ישראל במדינת ישראל, ומבליטים את עוצמת הכח העברי.
'הנני מוכן ומזומן לספר עלילות מלחמת השחרור, בה גברנו על אויבנו וכבשנו את ארצנו להיות לנו למדינה...'. הטקסט של 'עבדים היינו' שונה ל: 'עבדים היינו לגויים בכל הארצות ובכל המדינות, ויענו אותנו וירדפו אותנו, ויפרעו בנו פרעות'. בעמוד המקביל לטקסט זה מופיע תצלום של יהודים בטלאי צהוב. מופיעים טקסטים המתייחסים לאויב הערבי: 'צא ולמד מה בקשו הערבים לעשות לנו, שכל שליטי הארצות בקשו להאבידנו בארצותיהם הם והערבים בקשו להאבידנו בארצנו ארץ ישראל...' ו'אלו שנים עשר המכות שהביא צבאינו על צבא האויב'. הטקסט של 'ברוך המקום' מוסיף 'ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים, ברוכים השומרים והמגנים..' לידו מופיע תצלום של חייל עברי במלחמת העצמאות. הטקסט של 'ויהי בחצי הלילה' מתייחס לליל כ"ט בנובמבר: 'ויחליטו כל אמות העולם על הקמת מדינה עברית לעם ישראל בארץ ישראל...'. הטקסט של 'כנגד ארבעה בנים' מתייחס ליחס למדינה העברית 'מה המדינה הזאת לכם?'. מופיע קטע מעניין אודות 'בחורי פלמ"ח אשר יצאו באישון ליל להחיש נשק ותחמושת לנצורים בגוש עציון', נוסף קטע מיוחד לכיבוש אילת: 'ויהי ביום ט' באדר שנת תש"ט וינף צבאנו את דגל ישראל בחוף אילת...', ועוד.
ה'הגדה' כולה מלווה בתצלומים שנושאם מלחמת העצמאות וההתיישבות היהודית ממיטב הצלמים הישראלים, ביניהם ד. וייסנשטיין. בסה"כ הודפסו כעשרת אלפים עותקים שאמורים היו להישלח לחילות השונים לשימוש ביום העצמאות של אותה שנה, ה'הגדה' אף פורסמה בגיליון יום העצמאות בעיתון מעריב, ה' באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952. תוכנה של ההגדה, המבליט את העשייה האנושית ומסתיר את הגאולה האלוקית וכן חילון הטקסט של הגדת הפסח, עוררו את זעמם של חוגים דתיים רבים ומטעמים אלו הרבנות הצבאית התנגדה לניסיון זה, ובהוראת ראש הממשלה נתקבלה ההחלטה לאסוף את כל ההגדות ולהשמידן, ומכאן חשיבותה ונדירותה.
40 עמ'. 21 ס"מ. מעט כתמים, מצב טוב.
