מכתב נדיר בו פונים ראשי קהילת הספרדים חברון, הקדוש רבי חנוך חסון, והקדוש רבי מאיר שמואל קאסטיל [שני הגאונים החתומים נרצחו בפרעות תרפ"ט הי"ד], בבקשת עזרה דחופה מראשי קהילת מראכיש (מרקש שבמרוקו), בתום מלחמת העולם הראשונה, לאחר סבל נוראי שעבר על הקהילה היהודית בחברון, ג' אדר א' תרע"ט [1919]. כתיבת סופר, וחתימת ידם של הגאונים רבי חנוך חסון, ורבי מאיר שמואל קאסטיל. וכן חותמות הדיו הרשמיות של הגאונים, וחותם מערת המכפלה.
במכתבם מפרטים הגאונים את הצרות הקשות שעברו על הקהילה היהודית בחברון בזמן המלחמה: "המלחמה האיומה, עבודת הצבא כל זכר מבן י"ח עד נ"ב שנה, עבודת פרך, רעבים ערומים יחפים מוכים ומעונים... היוקר הנורא, הרעב האכזרי, הארבה, מחלת החולירה וטיפוס... שכל אלה הביאונו במצוקה אשר כמוה לא נהיתה...". היה זה לפני חג הפסח והגאונים ממש מתחננים: "ובפרט שחג המצות קרב, ולמי נפנה לעזרה? אם לא לכבודם שרי החסד והחנינה...".
הגאון רבי מאיר שמואל קאשטיל הי"ד [קסטל תר"ך - תרפ"ט 1860-1929] - ראש העדה הספרדית בחברון, ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר, חבר בית דינו של ה"שדי חמד". מצאצאי רבי יהודה הלוי, ממשפחת מגורשי קסטיליה שהתיישבה בעזה לאחר הגירוש, ומשם עברה בחלקה לחברון בשנת 1799. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה בחברון. בשל חיבתו לחברון, לא נאות לעזוב אותה כלל, ובשנת תר"ע [1910] החל לשמש כחבר בית הדין בה. בתקופה זו נבחר לשמש כראש ועד העדה הספרדית בחברון, ובשנת תרפ"א [1921] החל לשמש כנשיא וראש הוועד הכללי של העדה הספרדית והעדה האשכנזית בעיר, ולמעשה, שימש כראש העדה כולה לכל דבר. בשבת י"ח באב ה'תרפ"ט נכנסו פורעים ערבים לביתו, בעוד הרב קאשטיל ואשתו נמלטו אל החדר האחרון בביתם וסגרו את דלתו בכל כוחם. הפורעים פרצו את הדלת ורצחו את הרב קאשטיל תוך כדי עינויים. לאחר הרצח הנתעב שרפו הפורעים את ביתו, והוא נקבר בקבר אחים בחברון, הי"ד. חלק מחידושיו הודפסו בספר "שערי רחמים" חלק ב'.
הגאון רבי חנוך חסון הי"ד [תרכ"ז -תרפ"ט 1867 - 1929]. נולד בעיר חברון, וכבר בהיותו בגיל 15 נודע כבקי בש"ס כולו. במשך כמה שנים לימד רבי חסון בתלמוד תורה של העדה הספרדית. נבחר לחבר בית הדין בחברון והפך ליד ימינו של הרב הראשי רבי חיים חזקיהו מדיני. בין היתר גם ביצע את ההגהה וההדפסה לחלקים מספרו של הרב מדיני, "שדי חמד" ואף כתב את ההקדמה לספר. לאחר פטירת הרב מדיני ב-1905, מונה רבי חסון לאב בית הדין של עדת הספרדים. בפרעות תרפ"ט, נרצחו רבי חסון ורעייתו קלרה בביתם במהלך טבח חברון.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי של 'ועד הכללי דק"ק ספרדים' בחברון. 28x22 ס"מ. סימני קיפול. קרע קל בסימון הקיפול בחלקו העליון של המכתב. מצב טוב.
