'ואני לפרסם את לימוד התוספתא מגמתי' - מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי

מכתב חשוב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בענין חידושיו בתוספתא, לונדון, אב תש"ט [1949]. במכתבו כותב הגאון אודות תחושותיו בעריכת גליונות התוספתא : 'כל התחלות קשות ובקושי גדול עלתה בידי עריכת הגיליון הראשון במסכת ביצה, עם חדושיו הצרופים בזה. הגהתיו תקנתיו, שפרתיו, ושכללתיו, ועוד לבי בל עמי, אם הכל בדוק ומנוסה'. ו מוסיף כי מטרתו במסכת ביצה היתה לרשום רק את ההלכות הנדונות בה, משום שלא בא להעלות את כל חידושיו על התוספתא 'כי אז לא תהי' התוספתא בולטת, ואני לפרסם את לימוד התוספתא כל מגמתי'. בהמשך כותב הגאון על רגלו המחלימה ממכאובה ומוסיף לספר על טירדת רעייתו הרבנית בנישואיה של עלמה שהיתה משרתת בביתם 'מאת ה' היתה זאת שנתגלגלה זכות על ידינו, שבת ישראל נודדת נתנסבה (נישאה) על ידינו לאיש שומר מצוות ואיש אמונים'. הגאון רבי יחזקאל אברמסקי [תרמ"ו - תשל"ו 1886-1976] בראשיתו למד בישיבת נובהרדוק שם התקרב אל "הסבא מנובהרדוק" ולבקשתו אף למד עם בניו. בגיל 17 נסמך לרבנות על ידי רב העיר, הרב יחיאל מיכל אפשטיין, בעל ערוך השולחן. לאחר מכן למד בישיבת טלז. למד גם בישיבת רמיילס וב"קיבוץ" של רבי חיים עוזר גרודזנסקי בוילנה. היה רבן של סלוצק, סמאליאן וסמולביצ'י. בסלוצק החליף בשנת 1923 את רבי איסר זלמן מלצר, שנאלץ לברוח מחמת רדיפות השלטון הקומוניסטי. ב-1925 הוציא לאור את החלק הראשון של פירושו על התוספתא. בתחילת חורף תרצ"ב השתקע בלונדון והחל לכהן כרב קהילת מחזיקי הדת. בשנת תרצ"ג נתמנה כדיין בבית הדין הרבני בלונדון ולאחר שנתיים כראש בית הדין של העיר. בשנים אלו המשיך במפעלו הגדול - חיבור הפירוש לתוספתא - "חזון יחזקאל". הגאון העיד על עצמו באחת הפעמים: 'גם בסידור התוספתא כבדה עלי העבודה בברור הלכות חמורות ומסובכות, אלמלא ה' היה למשען לי הייתי מסתגר בקמייתא...' [1] דף נייר רשמי. כתב קרי, נאה, ומסודר. 21x18 ס"מ. מצב טוב מאד.