מחברת יומן ובה עשרות הקדשות מחברים וחברות של הנערה שפרה מבנות "מחלקה ו'", לקראת עזיבתה את טרנופול ועלייתה לארץ ישראל בכ"א אדר תרפ"ו [1926]. ההקדשות רובן המכריע כתובות בעברית! וכל אחת מהן מתוארכת - מרביתן נכתבו ימים ספורים לפני עזיבתה בחלקו הראשון של חודש אדר תרפ"ו, נושא הקדשות וברכות רבות הינו ישיבת ארץ ישראל ומעלתה, החברים מברכים את שפרה בעלותה לארץ ישראל וקושרים את הברכות במעלותיה שלה, למעלות הארץ. טרנופול - אוקראינה 1925-1926.
בין היתר תלמידה בשם רבקה שיקלר כותבת: "היי פורחת כפרח על ארץ יהודה, כמזמור האומר שירה על שדות אבותינו, היי גם את כזאת בת ציון!...". באחת ההקדשות המשותפות נכתב: "זכרי את חברותייך אשר זמן כה רב בלית אתן יחד על ספסלי בית ספרנו האהוב!, זכרי אותן ואל תשכחי גם אחרי עברך את הים לבוא לארץ המזרח!...". תלמיד אחר בשם ליפא כותב: "אם יאחר יום הגאולה יצעד שעל שעל אל תואשי אסירת תקוה עוד שמשך יעל! לזכרון נצח לפני עלותך ארצה ישראל מאת אחיך ליפא", באחד הדפים מופיעה ברכה קצרה "על נשף פרדתינו ביום י"ד אדר לרגלי עלותן של חברותינו גיזה ושיפרה ארצה..." באותו עמוד איור של דגל ישראל וחתימות רבות של כל בנות הכיתה, הקדשה אחרת עוסקת באיסוף כספים לטובת הקרן הקיימת לישראל באמצעות הקופות המפוזרות בכל מקום, ועוד.
בין שתי מלחמות העולם ישבו בטרנופול 14,000 יהודים – כ-40 אחוזים מאוכלוסייתה. בעיר פעל בית ספר יסודי יהודי ותיק, ובין שתי המלחמות הייתה שפת ההוראה בו פולנית. כמו כן עמדו לרשותם של ילדי היהודים תלמוד תורה ובתי ספר של בית יעקב ושל תרבות. עם מוסדות התרבות היהודיים בטרנופול נמנו ספריות ציבוריות, להקות דרמה ומועדוני ספורט. המפלגות ותנועות הנוער הציוניות מילאו תפקיד חשוב בחיים הציבוריים של הקהילה. בטרנופול פעלו גם סניפים של הבונד ושל אגודת ישראל, ויהודים היו חברים גם בקבוצה מחתרתית של קומוניסטים פולנים.
32 עמודים כתובים - הקדשות וברכות מחברים שונים בסה"כ. כריכת עור עם פרחים.
