שני מכתבים שנשלחו מגבריאל מוגרבי, יליד סוריה, איש אצ"ל, מאנשי העלייה הרביעית, בעת שהיה עצור במחנה הפליטים אסמרה בשנת 1945, [ומכתבים נוספים שנשלחו בידי אביו של מוגרבי למפקדת המשטרה הבריטית בשנת 1946 להסדרת מעמדו של מוגרבי לאחר ששב ארצה].
במכתביו מספר מוגרבי אודות שביתת רעב שביצעו האסורים במחנה שהועילה לשפר את מזונם, מספר בדיחות, וכן אודות הלימודים במחנה, ומביע את געגועיו לשוב ארצה. במכתבים שנשלחו על ידי אביו בארץ ישראל, פונה האב אל המפקדה הבריטית על מנת להסיר הגבלות שונות שהוטלו על בנו באשר ליציאה מהבית, ועיסוקים שונים, לאחר ששוחרר מאסמרה ושב ארצה.
בין השנים 1944-1948 נעצרו חלק מאנשי האצ"ל והלח"י וגורשו ב-12 שילוחים, למחנות מעצר באפריקה. מחנות המעצר שבהם הוחזקו היו סמבל, שליד אסמרה, בירת אריתריאה, קרתגו שבמדבר סודאן וגילגיל שבקניה, השוכנת צפונית לניירובי. במחנה קיימו המגורשים פעילות תרבותית ערה בדמות התעמלויות ותחרויות ספורט. הגולים הושבו לארצם חודשיים לאחר קום מדינת ישראל, ביולי 1948.
מצורפת תעודת מילואים של מוגרבי עם שובר נסיעה בתפקיד לשעת חירום.
[5] מכתבים בסה"כ. מצב משתנה. בינוני - טוב מאד.
