מכתב ובו עדות מרטיטה אודות פריצת הבולשביקים לבית יהודים לשוד ולרצח בהושענא רבה לפנות ערב, בשנת תרע"ט [1919]

מכתב בכתב ידו וחתימתו של פרץ פרצוק שניצל ממות בעת פריצת הבולשביקים לבית משפחת אהרונסון בימי הפרעות באוקראינה בעיצומם של ימי חול המועד סוכות על ידי תושייתה של הרבנית אהרונסון, תרע"ט [1919]. 'על נפש יקרה ועדינה אני בוכיה', את הדברים כתב במלאות שלשים יום לפטירת הרבנית דבורה אהרונסון שבזכותה ניצלו כל יושבי הבית. הכותב מתאר כיצד 'ביום הדמים והפרעות שהתפשטו על עם ישראל באוקראינה בחג הסוכות תרע"ט'. בעיצומו של חול המועד פשטו השמועות כי הבולשביקים עתידים לפרוץ לבתי היהודים. בליל הושענא רבא הגיעו לחצר ביתו של רבי אהרונסון שם התחבאו כמאה נפשות יהודים בשטח בית הריחיים אותו סגרו ע"מ שלא יבחינו בהם הבולשביקים. ומתאר: 'ישבנו בחושך ממש כמו מתים חיים בקבר' הוא ממשיך ומספר כיצד הגיעו הבולשביקים לאותו המסתור ו'הצרה כאשר יגורנו מפניה באה דופקים בדלתות שלנו ובכל פעם ופעם ביותר חוזק... ושום איש לא יזוז ממקומו'. משראו הבולשביקים כי אינם פותחים את הדלת ירו ירייה אחת באויר. אז יצאה אליהם הרבנית אהרונסון ודיברה עמם בנחת ובתחנונים והבטיחה כי תתן להם כל מה שיבקשו ובלבד שלא ישפכו דם נקי. והוא ממשיך ומתאר כיצד הרבנית נכנסה עימם לבית ודברה עמם 'בשקט בחכמה ובעדינותה' ונתנה להם כל מה שביקשו לקחת ובלבד שלא יפגעו בנפשות, בעודם נמצאים במסתור. כעבור כמה דקות נכנס אחד הרוצחים למקום המסתור והתקרב אל רבי פרצוק באמרו 'כסף תן יהודי, אחרת אני שוחט אותך תכף במקומך' והרים את חרב הסייף אשר בידו. בעודו מאיים עליו להורגו שוב הופיעה הרבנית באמרה 'הנכם רוצים כסף, בואו אתי'. כאשר הרוצחים הלכו אחריה לבית לקבל כסף, מספר רבי פרצוק, כיצד באותה העת ברח למקום מסתור אחר וכך ניצלו חייו. את שמו כותב פרץ בסוף הדברים. עלו השערות שונות באשר לזהות הכותב וכן לזהותה של מרת דבורה אהרונסון גיבורת הסיפור. יתכן כי היתה קשורה למשפחת רבי יהושע משה אהרונסון [תר"ע - תשנ"ד] תלמידו של האדמו"ר מסוכוטשוב, אם כי הדבר לא נתברר כל צרכו. על כל פנים לפנינו מסמך היסטורי ממדרגה ראשונה המתועד מכלי ראשון. [1] דף כתוב משני צידיו. מצב טוב.