מכתב בכתב ידו של איש האצ"ל יצחק סלוניקיו אשר נעצר במרץ 1947 ונכלא במחנה המעצר בלטרון אל רעייתו אשת האצ"ל לוטי סלונקיו בעת שהותה במחנה העצורות בית לחם. חלקו הראשון של המכתב כתוב בשפה הבולגרית והמשכו בעברית. את מכתבו פותח סלונקיו: 'זמן רב לא התכתבנו בעברית ולזאת אשמים שנינו...'. הוא מספר כיצד הספר 'מונטה קרסטו' גורם לו למצוא ענין בחיי האסיר, ביאושו ובתקוותו'. ומתאר על תחשותיו במאסר. בשולי המכתב הוסיף שלש שורות אשר יועדו למורתה לעברית של רעייתו: 'שלום רב לך מורת אשתי' ומוסיף: אני תקוה גם שממשיכה את במתן שעורים לאשתי כי מחנה מעצר, לפי הנראה, הוא ההזדמנות הראשונה והיחידה לאשתי ללמוד את השפה...'. מצורפת המעטפה המקורית בה נשלח המכתב. [1] דף כתוב משני צידיו: 24x22 ס"מ. סימני קיפול. מצב טוב מאד.
תפריט
חיפושים פופולרים
חיפושים פופולרים
