מכתב מודפס במכונת כתיבה על גבי נייר מכתבים רשמי של בן גוריון, וחתום בחתימת ידו בענין "העסק הביש".
במכתבו פונה בן גוריון לחברים מדגניה לאחר שאחת החברות - דבורה קראה אגרת אשר הופנתה לבן גוריון בבקשה "שלא יהרוס את המדינה" כלשונה בדרישתו לתקן את המעוות שעשו חבריו ב 1960 כאשר הוציאו "משפט לא צודק" בענין "העסק הביש" של 1954, ומוסיף כי דבריה של דבורה מיוסדים על חוסר ידיעת העובדות שעליהן יוסדה דרישתו לתקן את עוות הדין של ועדת השבעה.
הרקע לדברים: בעקבות סדרת הפעולות של חוליות ישראליות במצרים במסווה של חוליות טרור מצריות ותפיסת החוליה על ידי המצרים והוצאה להורג של חלק מהם - פרשה שזכתה לכינוי "עסק הביש", מדינת ישראל עסקה שנים רבות בשאלה מי נתן את ההוראה לביצוע הפעולה. בשנת 1960 מינתה הממשלה בראשות בן גוריון ועדה שהורכבה משבעה שרי ממשלה - "ועדת השבעה" שכללה נציגים מכל מפלגות הקואליציה, הועדה קבעה שפנחס לבון לא היה האיש שנתן את ההוראה, ואף לא ידע כלל על הפעולה במצרים. בן גוריון לא קיבל את מסקנותיה (לזה מתייחס המשפט במכתבו: "המעוות שעשו חברי בשנת 1960 בהוציאם משפט לא צודק בענין "העסק הביש" של 1954") ודרש להדיח את לבון ולמנות "ועדה משפטית" שתחקור את הענין. לבון הודח מתפקידו כמזכ"ל ההסתדרות, ובן גוריון חטף ביקורת ציבורית על התנהלותו זו, דבר שהביא בהמשך גם להתפטרותו מראשות הממשלה. ב-1965 החליט בן גוריון להקים את רפ"י (רשימת פועלי ישראל), ואחריו הלכו רבים מתומכיו, וביניהם שמעון פרס ומשה דיין. בעקבות כך, גורש בן גוריון יחד עם כמה מתומכיו ממפא"י, ע"י בית הדין של המפלגה. מכתב זה נכתב לחברים מדגניה שגם להם היה חשוב לבן גוריון להבהיר את עמדתו, הגם שלא היו חלק מההנהגה באותה העת.
[1] דף. 28x22 ס"מ. חורי תיוק. מצב טוב.
