מנורת חנוכה מעץ זית, מגולפת בעבודת-יד. מחנה המעצר בלטרון, אמצע שנות ה־40.
חנוכיה מרשימה המסמלת את מאבק המחתרות בצבא הבריטי. במרכז המנורה דמות מתתיהו החשמונאי (או יהודה המכבי), בידו האחת מניף לפיד, ואת השנייה מרים לניצחון. הקנים מדורגים בצורת אגרופים קפוצים (המזכירים את סמל האצ"ל) אשר השתחררו מאזיקיהן. גב החנוכיה בצורת קרני השמש העולה.
ידוע על כמה דוגמאות דומות שנעשו במחנה המעצר בלטרון. אחת המפורסמות שבהן הוכנה במחנה על ידי העציר רון פלד בשנת 1946 במחנה המעצר בלטרון בהיותו בגיל 16. החנוכיה שעיצב הוצגה במוזאון אסירי המחתרות בירושלים. ראה כאן
חנוכיה בעלת מוטיבים דומים מאד הוכנה במחנה על ידי מפקד האצ"ל הנועז והמוערך חיים בן יעקב (אשר פיקד על הארגון בראשון לציון), אשר נכלא בלטרון בשנת 1944 ושהה במחנה עד קום המדינה. החנוכיה שעיצב וסיפורו המרתק ראה כאן
כפי הנראה הרעיון לשלד החנוכיה - הבסיס, הדירוג של הקנים, והגב בצורת השמש העולה נוצר בידי יצחק גוריון, מי שהיה אחראי על המחלקה המשפטית באצ"ל. גוריון נעצר בידי הבריטים בשל פעילותו שוב ושוב, ונלקח למחנה המעצר בלטרון פעם אחר פעם. החנוכיה שעיצב במחנה שוכנת כבוד במוזאון אסירי המחתרות בירושלים. ראה כאן
כפי שניתן להבחין דגם חנוכיה זו היה נפוץ בקרב האסירים במחנה לטרון. בחלק מהדגמים שנעשו בידי האסירים, החנוכיה כללה גם דגל קטן אשר הונף בידו של השמאלית מתתיהו.
מחנה המעצר בלטרון הוקם על ידי שלטונות המנדט הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה והוא שימש לכליאת חיילי האצ"ל והלח"י, אשר לקחו חלק בהתנגדות לשלטון הבריטי בארץ. לאסירים היו שעות פנאי רבות במחנה, בהן עסקו בכתיבה, בפעילות ספורט, וביצירות אמנות אשר ביטאו את הרוח הלוחמת ואת השאיפה לחופש של העצורים.
גובה: 16 ס"מ; אורך: 21 ס"מ; רוחב: 8 ס"מ. מצב טוב.
