ספרו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין "בלילות לבנים" על התקופה בה נאסר ברוסיה בראשית שנות ה־40, מהדורת זמורה ביתן, ישראל 1988. בעמוד השער הקדשה מאת מנחם בגין: "לדוד זלצמן בידידות מנחם בגין".
זוהי המהדורה השלישית של הספר אשר ראה אור לראשונה בשנת תשי"ג (1952), בו מתעד בגין את השנים בהם היה "אסיר ציון ברוסיה". בהכנס הרוסים למזרח פולין בעקבות ההסכם שחתמו עם גרמניה הנאצית בא לידי ביטוי יחסה העוין של רוסי הסובייטית לציונות. ב-20 בספטמבר 1940 נעצר בגין בידי הנ.ק.ו.ד., והובל אל כלא לוקישקי. שם נחקר על תפקידו כנציב בית"ר, כשהוא מואשם בשיתוף פעולה עם "האימפריאליזם הבריטי". הוא הורשע על ידי "ועדה מיוחדת המייעצת ליד המינסטריון העממי לענייני פנים" על היותו גורם מסוכן לחברה, ובסוף מרץ 1941 נידון לשמונה שנים ב"מחנה עבודה מתקן" בעוון פעילותו הציונית. ב-1 ביוני 1941 נשלח בגין לרצה את עונשו ברפובליקת קומי בצפון רוסיה האירופית. הוא הגיע אל מחנה העבודה פֶּצ'ורה, ושם החל לעסוק בעבודת פרך של סלילת כבישים ברחבי הטייגה הקפואה. על החקירה המפרכת ועל השהות במחנה כתב את ספרו זה. המחבר מתאר את התלאות והסבל שעברו עליו למן יום מעצרו בוילנה ועד לשחרורו. הוא מפרט את הקורות אותו בבית הסוהר ובעיקר את חקירתו בידי הנ. ק. וו. ד. כפי העולה מהספר, בחקירה זו באה לידי ביטוי במלוא עוצמתה ההתנגשות בין הקומוניזם הדוקטרינרי הנוקשה לבין האמונה הציונות חסרת הפשרות. בפרקים על מחנה העבודה בצפון הרחוק חושף בגין את הסבל האנושי שעבר ואת השפלתו האנושית, שרק אמצה את רוחו בשנים שלאחר מכן. בגין שוחרר מוקדם מהצפוי, בתאריך לא ידוע בספטמבר 1941, בזכות הסכם שנחתם בין סטלין לבין ראש הממשלה הפולנית הגולה, גנרל ולדיסלב שיקורסקי, שלפיו תשחרר רוסיה את אסיריה הפולנים, ויוקם צבא פולני שיילחם לצדה נגד גרמניה. בספרו זה כתב בגין את האמרה המפורסמת - אשר עם מותו של ז'בוטינסקי, שבו ראה "נושא התקווה", הוא הרגיש שאבדה עמו גם "התקווה עצמה".
עיצוב העטיפה של מהדורה זו בידי יוסי וקסמן ואבי שפירא.
226 עמ'. כתמים קלים. מצב טוב.
