מסמך ארוך (בלטינית) עוסק בענינו של יהודי החסות שמואל מרקוס שלזינגר מאייזנשטאט, ובכמה מבני משפחתו. כתיבת סופר מטעם נציג משפחת האצולה אסטרהאזי אשר שלטה באותם אזורים בראשית המאה ה־19. דיו על נייר. אייזנשטאש, יוני 1820.
מסמך ארוך בכתב יד מטעם בית המלוכה באייזנשטאט - אוסטריה, שבאותם ימים היתה שייכת לממלכת הונגריה. המסמך הינו כתב הסדר מעמדו החוקי של היהודי שמואל מרקוס שלזינגר שהיו בבעלותו כמה נכסים בשטח שהחליף ידיים כתוצאה מכיבושים באזור. בנוסף לקביעת זכויותיו בנכסיו קובע המסמך שוויון זכויות מלא לו ולבני משפחתו ו"הסרת הגבלות שנקבעו נגד הקהילה היהודית". כמו"כ קובע המסמך כי מכח הגדרתו של שלזינגר כבן חסות הממלכה הוא מורשה לסחור בחופשיות "בכל מקום באחוזתנו", וכי הוא ובני משפחתו וצאצאיו מוגנים מפני תקיפות צבא, וכי ממלכת הונגריה תרחיב את סובלנותה כלפי יהודים שנעקרו ממקומם כתוצאה מהמלחמות האזוריות, וכי הדבר מעוגן גם במכתבי הגנה מקבילים השמורים אצל בית המלוכה ההונגרי. חתימות ידם של ארבעה חברי אצולה ושתי חותמות שעווה.
העיר אייזנשטאט עברה לשליטת משפחת האצולה אסטרהאזי בסוף המאה ה־17. ליהודי אייזנשטדט הוענקו פריבילגיות מיוחדות על ידי משפחת אסטרהאזי, ששלטה באזור במשך מאות שנים. הרשאות אלו כללו את הזכות להחזיק ברכוש, לעסוק במסחר ולקיים את דתם באופן חופשי. כתוצאה מהפריבילגיות הללו הפכה אייזנשטדט למרכז של למידה ותרבות יהודית. הקהילה היהודית קיימה גם מספר מוסדות חשובים, כמו ישיבה, בית חולים ומקווה. האוכלוסייה היהודית של אייזנשטדט הגיעה לשיאה באמצע המאה ה-19, כאשר מנתה למעלה מ-1,000 איש. מאז שלטו בה בני האצולה במלחמות תכופות בינם לבין צבאות צרפת והונגריה. בשל שינוי הגבולות בין הערים תכופות נקבעו תקנות חדשות ליהודים בעלי ייחוס וליהודים בכלל על פי ראות הכובש הזמני. עד סוף מלחמת העולם הראשונה השתייכה אייזנשטאט לממלכה ההונגרית.
[9] דף. 39 ס"מ. כתמים. קרעים קלים בשולי הדפים ללא פגיעת טקסט. מצב טוב.
