De Francfort à Dachau: Souvenirs et croquis - מפרנקפורט לדכאו: זיכרונות - פריז, 1946 - המהדורה הראשונה והנדירה. עדות מוקדמת מאסיר מחנה דכאו - עותק מוקדש וחתום בידי המחבר בעמוד השער: Dédié aux combattants de la liberté Rene Fraysse" - "מוקדש ללוחמי חרות החופש רנה פרייסה".
עדות קשה ומפורטת שפורסמה חמשה עשר חודשים בלבד לאחר שחרורו של אסיר מחנה דכאו רנה פרייסה. המחבר נתפס בידי הגסטאפו בסוף 1943 באשמת השתייכות ל"חזית הרוחנית של ההתנגדות" - מחתרת התנגדות של אנשי כנסיה. הגסטפו הטיח בפניו כי יש בידו חומרים המעידים כי בהזדמנויות שונות הוא הטיף נגד המפלגה. לאחר חקירה מפרכת של 19 שעות, ובאמצעות תעודת זהות מזוייפת בה תפקידו הרשמי ככומר הוחלף ב"עובד מכרה" הוא ניצל ממוות. במשך 21 יום הוא הושם בצינוק אשר לא ניתן היה אפילו לעמוד בתוכו, ולאחר מכן הוא הובל לדכאו ביחד עם עוד 2400 מגורשים, מתוכם 900 בלבד שרדו עד החודשים האחרונים של המלחמה. בהגיעו לדכאו פגש באסירים צרפתים אשר קיבלוהו במשפט: "כאן אתה הולך למות ברעב כמו כולנו". מיד בהגיעו למחנה הועסק בעבודות כפייה בהובלה של חלקי מכונות גדולים. הוא יוצר קשר טוב עם אסירים צרפתים כמותו החברים לרעיון ההתנגדות והם מחליטים כי גם במצבים הקשים מכל רכושם הדל יהיה משותף. רנה פרייסה מתאר לפרטים את השגרה היומיומית בדכאו: הגעה למחנה, מסדר, החרמת הרכוש והמטלטלים, מקלחת, הלבשה בבגדי אסיר, קימה ב 5 בבוקר, מסדר של שעות בקור המקפיא ובשמש הקופחת, יציאה לעבודות כפייה, פרוסת לחם בבוקר ומנת מרק בצהרים, והמתה בגז אסירים שאינם כשירים לעבודה. החלשים מתים בזה אחר זה מדי יום מתשישות וממחלות הטיפוס או מעינויים. אחד המחזות הקשים בספר מתאר את הגעתה למחנה של קבוצה של כ 1000 יהודים מבוכנוואלד. כפי שהוא מתאר כל המראות הקשים שראה במחנה עד אותו היום לא התקרבו ולו במשהו למראה הקשה של אותם יהודים רזים חולי דזינטריה שהיו על סף מוות, ודמו יותר למתים מאשר לחיים. כמו"כ בחלק נכבד מהעדות מתאר פרייסה לפרטים את תהליך ההמתה בגז ושריפת הגופות בקרימטוריום בו נשרפו 120 גופות בכל יום.
הספר מלווה באיורים של סצינות מהמחנה - ביניהם פורטרט של המחבר עצמו שנעשו בידי אסיר מחנה דכאו מבלוק 26 בשם 'מישל' אשר הכיר את המחבר, ושרד אף הוא את התופת.
63 עמ'. 21 ס"מ. מצב טוב מאד.
