ALSACIENS ET LORRAINS a' DACHAU מאת FRANCOIS GOLDSCHMITT - עדותו של אסיר מחנה דכאו - פרנסיס גולדשמידט חודשים ספורים לאחר שחרור המחנה. צרפת, דצמבר 1945. מהעדויות הקשות והמוקדמות שנכתבו אי פעם ומתארות לפרטים את זוועות דכאו.
במבוא לחוברת כותב המחבר: "לאלו מבין הקוראים שיש להם עצבים רגישים אני ממליץ לא לקרוא חוברת זו... קשה לי גם עם העובדה שאנשים שקרוביהם נספו בדכאו יקראו את הדברים ויצטערו כפליים... אך אינני יכול אחרת... מטרת פרסום הדברים היא לשמור על האנושות מפני הופעתם מחדש של הזוועות הברבריות... בשם הקורבנות הרבים של דכאו...".
המחבר מגולל את סיפורו האישי הקשה החל מהיום בו הגיע לדכאו ביחד עם עוד 80 אסירים. הוא פותח בסיפור מחריד באדם שזרק לו לחם מעבר לגדר התיל ימים ספורים לאחר שהגיע למחנה, והלה נורה במקום בידי חייל נאצי, וכיצד לקחו ממנו את מנת הלחם. באותו היום הוא הבין, לאיזה מקום אכזרי וקשה הוא הגיע. וממשיך ומתאר את זוועות דכאו. הוא מספר על 400 אסירים שהכיר באופן אישי וכיצד נספו בזה אחר זה, על כאלו ששרדו את המחנה אך מתו שבועות ספורים לאחר שחרורו מתת תזונה וממחלות, על האכזריות הנאצית, על חבריו הטובים שהתאבדו על ידי השלכת עצמם על הגדר החשמלית, על ה"בונקר" שליד גדר המחנה הדרומית אשר שמש לחקירות אכזריות, ועינויים. בבונקר בוצעו הוצאות להורג, הלקאות בשוט ותלייה על מוט, וכן על חדרי הכלא אשר היו 'חדרי עמידה' בהם עמדו האסירים בחושך, עד 72 שעות רצופות. כמו"כ הוא מתאר את הניסויים הרפואיים האכזריים שנעשו במחנה במסווה של 'מרפאה', את מגיפת הטיפוס והרעב שגבו את חייהם של רבים בסוף, על הקור המקפיא, הקרימטוריום, ועוד.
הספר מלווה בתצלומים קשים לצפייה המתעדים את זוועות דכאו. וכן בתצלומים של אסירים במחנה דכאו, פרטים אודותם, והדרך בה מצאו את מותם במחנה.
79 עמ'. 20 ס"מ. מצב טוב מאד.
