Les crimes de guerre commis sous l'occupation de la Belgique 1940-1945 - LE CAMP DE TORTURES DE BREENDONCK פשעי מלחמה שבוצעו תחת כיבוש בלגיה 1940-1945 - מחנה העינויים ברנדונק. לייז' [בלגיה], 1948 - מהדורה ראשונה. הדוח הרשמי הראשון על הזוועות שביצעו הנאצים במחנה ברנדונק במלחמת העולם השנייה.
הדו"ח הרשמי המפורט של ועדת החקירה הבלגית שהוקמה על מנת לחקור את פשעי הנאצים במחנה ברנדונק ומסרה את תוצאותיה בחודש יוני 1947. הועדה הוקמה על פי צו מיוחד של צ'ארלס נסיך בלגיה ב 15 בדצמבר 1944 על פי הוראת "יורש העצר". על הועדה הוטל לחקור את פשעי הנאצים במחנה, במטרה להביא לדין פושעי מלחמה נאצים אשר הסתובבו חפשי לאחר המלחמה, והיו מעורבים בזוועות שבוצעו בברינדונק. בדו"ח סקירה מפורטת על פעילות המחנה בשנים 1940-1945. מספרם הכולל של האסירים ששהו במחנה בזמן מלחמת העולם השנייה, מוצאם, השילוחים מברנדונק למחנות אחרים, האופן בו הורחמו חפציהם האישיים של האסירים, שיטות העינויים המחרידים בהם פעלו הנאצים (דיווחים מזעזעים שהתקבלו מאסירים שהיו עדים למעשי הזוועות), פירוט מחריד של שיטות ההתעללות השונות שהיו אופייניות לכל אחד ממפקדי המחנה, וכן תפקידיהם השונים של קציני האס אס במחנה והפקידים - מפורטים בדיוק רב כל תחומי הסמכות של כל אחד מהם, ועוד. בין היתר מופיעה עדות מצמררת של אסיר מחנה ברנדונק לשעבר המתאר את הגעתה של קבוצה בת שבעים וחמשה אסירים למחנה באפריל 1943 כאשר "אגרופים לפנים וסטירות מחולקים בנדיבות לתנועה הקלה ביותר", הוא מתאר את החקירות בהתעללות שעברו אסירים אלה ואת הצבתם בעבודות כפייה שעסקו בדרך כלל בחפירות והובלת אדמה וסלעים בתנאים מחרידים. בין היתר עוסק הדו"ח במצבם של היהודים במחנה, מעמדם הנחות - הסימון המיוחד שנאלצו לשים בבגדיהם וכדו', ומפרט כיצד ההתעללות ביהודים היתה הגרועה מכל. היהודים היו היחידים במחנה שנעצרו בגלל מוצאם, ולא כ'אסירים פוליטים', ועוד.
עוד מופיע פרק תחת הכותרת "יום בברנדונק" - הועדה ביקשה מאגודת ניצולי ברנדונק לתאר בעבורה את ההתרחשות השוטפת של יום אחד במחנה מהזריחה עד השקיעה - התיאור המופיע כאן הינו אחד התיעודים המפורטים ביותר על הנעשה במחנות ריכוז בכלל, שכן הוא כולל עשרות פרטים קטנים אותם זכרו האסירים אשר הרכיבו תמונה שלימה של כיצד היה נראה יום במחנה ברנדונק. עוד עוסק הדוח בפירוט בתנאי ההגיינה הקשים במחנה ("אין זה מוגזם לומר שלא היו הגיינה ולא טיפול רפואי במחנה ברנדונק"), וכן באופן בו בוצעו ההוצאות להורג במחנה, ולבסוף "המסקנות" וההמלצה להעמדה לדין של פושעי המחנה שעדין היו בחיים: "אסיריו לשעבר של ברנדונק שרבים מהם חוו את מחנות הריכוז הגרמנים בוכנוואלד, נוינגמה, אוריאנבורג, מאוטהאוזן, ועוד, מצהירים בדרך כלל כי משטרו של ברנדונק הן מנקודת מבט משמעתית, והן מבחינה תזונתית, היה גרוע יותר... המחנות בגרמניה מצוידים בתאי גזים ובתנורי קרימטוריום תוארו בצדק כמחנות השמדה, היינו מעדיפים לומר על ברנדונק שזה היה מחנה עינויים... בשום מקום אחר לא נשמרה אווירת האימה התמידית המאפיינת במיוחד את מחנה ברנדונק בשיטתיות כה רבה."
הדו"ח מלווה בתצלומים של מתקני העינויים, האגפים השונים במחנה, דיאגרמות ומפות המתארות את המיקום המדויק של כל תחום במחנה, אסירי המחנה לשעבר, וכן תרשים של סימוני האסירים השונים במחנה. כמו"כ מופיע "טופס הצהרת ההתחייבות" עליה נדרש כל אסיר בברנדונק לחתום כי לא יקח חלק לעולם בפעילות המתנגדת למשטר הנאצי.
על ועדה זו הוטל אף לחקור באופן רחב יותר את פשעי הנאצים נגד היהודים על אדמת בלגיה כולה ובסביבתה, והיא הגישה את אותו דוח חודש קודם במאי 1947 (ראה דיינסטי מכירה 21 פריט 110).
ברנדונק שמש בעבר כבסיס צבאי מבוצר של הצבא הבלגי בין הערים אנטוורפן ובריסל שבבלגיה. בזמן הכיבוש הגרמני בבלגיה במלחמת העולם השנייה שמש כמחנה מעצר, שבו נכלאו גם יהודים מקהילת בלגיה. ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו האסירים הראשונים למבצר. נכלאו בו קומוניסטים בלגיים, אנשי מחתרת, בני ערובה שנתפסו על ידי הגרמנים, יהודים מקהילת בלגיה וגם פושעים פליליים. בשנה הראשונה לקיום המחנה היו היהודים כמחצית אוכלוסיית האסירים בו. הם הוחזקו בו בהפרדה מן האסירים האחרים. בין השאר נכלאו במבצר הרב שלמה אולמן, הרב הראשי לקהילת יהודי בלגיה, וראשי איגוד יהודי בלגיה. האסירים שהו במבצר בממוצע כשלושה חודשים לפני שנשלחו למחנות ריכוז בגרמניה, אוסטריה ופולין. האסירים סבלו מתנאי חיים קשים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ויחס אכזרי מצד סגל המחנה, והם הועבדו בעבודות כפייה; הגרמנים גם קיימו במבצר חקירות, עינויים והוצאות להורג בתלייה. במחנה נחקרו אסירים 'פוליטים' שונים תחת עינויים קשים. המפקד הגרמני הראשון של המבצר, פיליפ שמיט, הועמד לדין בבלגיה ב-1949, הורשע, נדון למוות והוצא להורג ב-1950.
86 עמ'. מצב טוב - טוב מאד.
