דף נאה בכתיבת סופר וחתימות ידם של ראשי העדה בחברון: "ואלה שמות החכמים והת"ח [תלמידי חכמים] אשר תורתם אומנותם להגות בתורת ה' כל היום תחת השגחתי אנכי הח"מ [החתום מטה] בישיבת מעשה נסים יכב"ץ" - שמות תשעה תלמידי חכמים הזכאים להתפרנס מהקופה הציבורית בחברון, בחתימת הגאונים רבי מאיר שמואל קאשטיל, ורבי סלימאן מנחם מני. חברון, כ"ז חשון תר"ע [1910].
הגאון רבי סלימאן מנחם מני [תר"י - תרפ"ד 1850-1924] חכם באשי ורבה של חברון. בשנת תרט"ז [1856] עלו עמו הוריו לארץ ישראל, והתיישבו בירושלים. כעבור שנתיים עבר עם משפחתו להתגורר בחברון. עם פטירת אביו בשנת תרנ"ט [1899], מונה לשמש כאב בית הדין בחברון, וכיד ימינו של הרב חיים חזקיהו מדיני. עם פטירת הרב מדיני בשנת תרס"ה [1904] מונה לשמש כחכם באשי וכרבה של חברון. בכהונתו כרבה של חברון, התפרסם כמשכין שלום, ויהודים וערבים כאחד היו פונים אליו כדי ליצור פשרה בסכסוכים שונים.
הגאון רבי מאיר שמואל קאשטיל הי"ד [קסטל תר"ך - תרפ"ט 1860-1929] - ראש העדה הספרדית בחברון, ונשיא הוועד הכללי של עדות הספרדים והאשכנזים בעיר, חבר בית דינו של ה"שדי חמד". מצאצאי רבי יהודה הלוי, ממשפחת מגורשי קסטיליה שהתיישבה בעזה לאחר הגירוש, ומשם עברה בחלקה לחברון בשנת 1799. בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבה בחברון. בשל חיבתו לחברון, לא נאות לעזוב אותה כלל, ובשנת תר"ע [1910] החל לשמש כחבר בית הדין בה. בתקופה זו נבחר לשמש כראש ועד העדה הספרדית בחברון, ובשנת תרפ"א [1921] החל לשמש כנשיא וראש הוועד הכללי של העדה הספרדית והעדה האשכנזית בעיר, ולמעשה, שימש כראש העדה כולה לכל דבר. בשבת י"ח באב ה'תרפ"ט נכנסו פורעים ערבים לביתו, בעוד הרב קאשטיל ואשתו נמלטו אל החדר האחרון בביתם וסגרו את דלתו בכל כוחם. הפורעים פרצו את הדלת ורצחו את הרב קאשטיל תוך כדי עינויים. לאחר הרצח הנתעב שרפו הפורעים את ביתו, והוא נקבר בקבר אחים בחברון, הי"ד. חלק מחידושיו הודפסו בספר "שערי רחמים" חלק ב'.
.[1] דף. 29x23 ס"מ. קרעים בשוליים. מצב טוב.
