סעגעדינער איזיאעליטען געמיינדע - קהילת ישראל בסגד - כתב מינוי לרבי לאופולד לעף לעמוד בראש הקהילה היהודית בסגד. סגד [הונגריה] ג' חשון תרי"א [1850] - כתיבת סופר נאה עברית ויידיש, חתימות רבנים, וחותמת שעווה רשמית של הקהילה היהודית בסגד.
"בארבעה ועשרים לחדש... בהתאסף ראשי עם ובני צדק עם מתי מספר רב לבחור למו נשיא התורה ולהשיבו על גפי מרומי הקודש לעליון בשבת תחכמוני... לאמר: "הגאון לעף יהי האיש אשר נחפוץ ביקרו, והוא יורה לנו בכרם ה' איזה דרך ישכן אור המדע והבינה... חן חן לעמת כבוד אדונינו מורינו ורבינו... הגאון לעף, עד כי החתומים המספר קס"ד הגיעו...".
לפנינו תגלית היסטורית מיוחדת במינה - כתב מינוי רשמי בחתימת רבני סגד לרבי לאופולד לעף לעמוד בראש הקהילה, בחתימות 32 רבנים (על פי הנכתב מספר החתומים הכולל על המינוי היה 164, בכתב שלפנינו הביאו את חתימתם 32 רבנים במספר) וחותם שעוה רשמי של העדה הקדושה בסגד. בין הרבנים החותמים: רבי שמעון אויסלענדר, רבי אברהם קאהן, רבי משה הורוביץ, רבי יהודה שלעזינגר, רבי וואלף רייכער, רבי וואלף וויס, רבי דוד האלנדר, ורבנים נוספים . חשוב לציין כי המינוי שלפנינו נעשה בשנים שדעותיו הנאולוגיות עדין לא היו ברורות די צורכן, ערפל אשר אפיין את הרב לעף במרבית שנותיו. ראה להלן.
הרב יהודה לייב [לאופולד] לעף [1811-1875] רב הקהילה היהודית בסגד, תאולוג והיסטוריון הונגרי יליד מוראביה, מהבולטים במלומדי חכמת ישראל. היה דור עשירי למהר"ל מפראג מצד אביו, ומצד אמו היה צאצא של הרב מנחם מנדל קרוכמל. בצעירותו רכש השכלה במגוון תחומים, ואף שלט בשפה ההונגרית וב-1844 היה הרב הראשון במדינה לשאת את דרשותיו בה, והתקרב יותר ויותר ליהדות הנאולוגית של זמנו. עמדותיו הפכו אותו למושא לעוינות עזה מצד האורתודוקסים. ב-1846, כשקיבל את הרבנות בפאפה, ניסו הגורמים השמרניים בקהילה למנוע את מינויו באמצעות פנייה לשלטונות, אך לא הצליחו. ב-1850 עזב את פאפה לטובת העיר הגדולה סגד, בה כיהן עד מותו. לפנינו כתב המינוי הרשמי שניתן לו בהגיעו לסגד. באותה העת עדין לא נקט בגישה נאולוגית מובהקת, ורק בשנות ה-60 החל לעף לנטות יותר לכיוון רעיונותיו של אברהם גייגר. (ב-1863 נענה להזמנה מיוחדת של משפחת הרצל למסדר הקידושין בחתונתה של קתרינה, אחותו של יעקב, אביו של תאודור הרצל), למרות פתיחותו המחשבתית הרב לעף ראה עצמו כל ימיו נאמן למסורת, והיהדות הרפורמית הביעה אכזבה מכך שלא גילה נאמנות לעקרונותיה. בספר השנה של כינוס הרבנים הרפורמים בארצות הברית ב-1911 צוין אודותיו כי אף על פי שהיה ”רפורמטור נחרץ בתאוריה“ לא הייתה לעבודתו השפעה על בני ארצו; ”לשאלה אילו תיקונים (ברוח הרפורמים) הנהיג בפועל, עלינו לענות באכזבה: שום דבר“, נכתב.
[2] עמודים. 43x28 ס"מ. נייר עבה. כתמים קלים. מצב טוב.
