תצלום גדול בו נראה הקהל הגרמני נאסף בתור להיכנס לתערוכה האנטישמית "היהודי הנצחי" שהתקיימה באולם הראשי של תחנת הרכבת בצפון מערב וינה. על חזית הבנין ניתן להבחין במיצג האנטישמי הענק של "היהודי הנצחי", בשני צידיו שמונה דגלי צלב קרס תלויים מראש הבנין כלפי מטה.
התערוכה האנטישמית Der ewige jude - "היהודי הנצחי", מטעם משרד התעמולה של המפלגה הנאצית, התקיימה במינכן בחודשים נובמבר 1937 – ינואר 1938, בספריית המוזאון הגרמני, והיא נחשבת עד היום לתערוכה האנטישמית הבוטה ביותר שידע העולם כולו במאה ה־20, ובכלל. התערוכה הציגה כ 650 יצירות של כמאה אמנים מפורסמים שהוחרמו ממוזיאונים וגלריות ברחבי גרמניה [ביניהם: שאגאל, מונק, מאטיס, וקנדינסקי], במטרה לשים אותן ללעג בעיני הציבור. במקביל כ-20,000 יצירות אמנות שנמצאו במוזיאונים הציבוריים בגרמניה נמכרו או הושמדו. היצירות נתלו בחדרי התערוכה באופן כאוטי, בצפיפות והיו מלוות בתוויות טקסט המגחיכות את האמנות. מטרת התערוכה היתה להראות לציבור את 'ריקבון הציווליזציה' דרך יצירות מקוריות של תת המין האנושי, אל מול המפנה הגדול ביצירות הגרמניות השואפות לעתיד נקי ומתקדם. הנאצים כינו אמנות זו "עלבון לרגשות הגרמניים". אמנות מנוונת הוגדרה כאמנות לא גרמנית, יהודית, או קומוניסטית באפיה. התערוכה נועדה להציג את כל מה שבעיני הנאצים נתפס כמושחת, מנוון וסוטה באמנות המודרנית.
המיצג האנטישמי הגדול בחזית הבנין אשר ניצב לעיני המבקרים בכניסה הציג את ניסיון ההשתלטות היהודי על גרמניה על ידי חשיפת יהודי 'מזרחי' – 'אוסט יודה' הלובש קפוטה ומחזיק במטבעות זהב בידו האחת, ובשוט בידו השניה. תחת זרועו מפת העולם ועליה חותמת של הפטיש והמגל. האותיות הנושאות את שמה של התערוכה עוצבו בגופן דמוי אותיות עבריות. ניתן להבחין בתצלום בעניין הרב שעוררה התערוכה בקרב הציבור בדמות עשרות הבאים בשעריה.
התערוכה לוותה בחומרי תעמולה כגון חוברות, גלויות וכרזות אשר יצרו את האווירה האנטישמית במסגרת הפרופגנדה הנאצית. מבחינה תרבותית היתה התערוכה נקודת השיא בהצגת ה'נאורות' וה'קידמה' הנאצית אל מול ה'רקבון' היהודי אשר הוצג כשייך לתקופות אפילות בתחום האמנות.
התערוכה נדדה מגרמניה לווינה בנובמבר 1938. בהגיעה לווינה הוצגה התערוכה באולם הראשי של תחנת הרכבת של צפון מערב העיר. טקס הפתיחה ב-2 באוגוסט נערך בחסותם של הגאולייטר אודילו גלובוצניק והמושל מטעם הרייך ארתור סַיס-אינְקְוַרְט. בגיליון העיתון "וינֶר נוֹיֶסטֶה נַכריכטֶן" של אותו יום נכתב: "בחירת האולם הראשי של תחנת הרכבת של צפון־מערב וינה למקום התערוכה הושפעה בעיקר מכך שבאותו קו רכבת היגרו יהודי מזרח אירופה והתחפרו להם בליאופולדשטט ובבריגיטנאו. יש אפוא יותר ממשמעות סמלית בכך שתצוגת "היהודי הנצחי" בכניסה לתחנה ההיא מתנוססת מעל לאותם שני רבעים". הכניסה לתערוכה היתה חופשית וביקרו בה למעלה משני מיליון איש בשנות הצגתה, מעל 5,000 איש מדי יום.
24x18 ס"מ. מצב טוב מאד.
